עצובה

אני עצובה


בוכה ובודדה


בלי סוף בוכה


עם מיליון דמעות


דמעות עצובות


ים של דמעות


מפל ארוך של שבורות


עם פרצוץ תשעה באב


עכשיו אני שוכבת על הגב


חושבת ואומרת למה אני בוכה


למה להיות עצובה?


ממה אני צריכה לבכות


מה אני צריכה להראות?


הבכי לא גורם לשוני


רק לעצב עמוק וחנוק


הרגשה איומה חלה


ובסוף אתה מרגיש הקלה


אחרי הבכי אתה מרגיש טוב


הרגשה שאתה ממשיך לאהוב


ולא מצליח לשכוח ולא לברוח


ממה שגרם לך לבכות בהתחלה....