המבט...

הייתי בקומה השניה של המלון והבטתי למטה ראיתי המון אנשים חלקם עוזבים וחלקם
שבים...בעיניי חיפשתי אותו "הנה הואאאאא" שמחתי בלבי...

ירדתי ללובי,הורי עמדו בקבלה ואני הלכתי אליו...

"מה קורה?" הוא הסתכל עלי..ואני עליו,הוא חבש כובע{פריט שהוא לא זז בלעדיו} ואני
הייתי עם כובע קסקט שדיי החמיא לי..התקרנו ונתנו נשיקה בלחי והכובעים קצת
הפריעו..."איך היה?"שאלתי "משעמםםםם" ענה...

"למה?"

"לאד'ע סתם מעפן אבל תהני.."

"תודה" חייכתי וירדתי לבריכה..ישבתי על שפת הבריכה ורגלי היו במיים,הייתי עם הבגד
ים החדש שקניתי מ-"בננה"התחלתי ללטף את גופי במים ומי שראה אותי יכל להגיד שהייתי
ממש סקסית באותו רגע-ופתאום הוא בא לבריכה,עשיתי את עצמי לא מבחינה בו..והוא היה שם
עם אמו ואחיו...

הפנתי את מבטי להסתכל אליו ו...ראיתי שהוא מסתכל עלי גם..התחלתי להרגיש את הפרפרים
האלה בבטן,כמו בפעם הראשונה שנפגשנו..אז לפני שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי..הסתכלו
אחד על השני,וכנראה לא היינו בטוחים שאנחנו מסתכלים אחד על השני,אבל שהבחנתי מיד
סובבתי את ראשי ושהסתכלי עליו שוב הוא עדיין הסתכל,הלב שלי לא הפסיק לדפוק
ולדפוק...

ואז הוא עשה לי תנועה עם היד של 'בואי רגע' קמתי עליו והייתי בטוחה,זהו הוא הולך
להצהיר שוב באהבתו אלי,אנחנו הולכים לחזור...הייתי מאושרת ובאתי אליו..

"קחי" הוא הושיט לי חבילה של כרטיסים... "מזה??" שאלתי והוא ענה:"לאד'ע אמא שלי
אמרה לי להביא לך לא השתמשנו בזה,זה כל מיני תלושים של דברים חינם"הסביר לי... "הא
תודה".. הייתה שתיקה קטנה והוא אמר:"טוב אני הלכתי..." אמר לי "הא טוב בה ביי" נתתי
לו נשיקה בלחי והוא אמר:"תהני" "תודה" השבתי לו..

מאותו יום התחילו לנו המבטים האמיתים...

**

ומאז אני סבלתי המון,חלמתי המון,וחשבתי שהוא עוד אוהב אותי..אז פניתי אליו
לשיחה...הוא הבהיר לי שאותי הוא לא אוהב..הוא סירב לחזור,סירב לשתף פעולה...כאב
לי,הרגשתי מסכנה....אך שחברותי שמעו על השיחה הם עודדו ואמרו שהם גאות בי ואני
מדהימה...הם העריכו אותי על האומץ,ואני לא הראתי שאני עצובה...לא הראתי לאףח'ד
שליבי כבר לא שלם...הראתי את עצמי מאושרת ושמחה ,לא אתן לו את העונג שאני עצובה
בגללו...אני כעת מנסה להמשיך בחיי...מנסה ללכת ישר ומורמת...המבטים שלו מטעים אותי
אך אני עדיין הולכת..