אהבה ראשונה ודיכאון אין סופי

לאט לאט אני שוב מתקרבת


לאט לאט על הכאב אני גוברת


  לאט בלי הרבה מחשבות


אני קמה, מנסה שוב לחיות.


 


בשקט


בלי שאף אחד יראה


בשקט


אני חוזרת לתפקד,


אחרי פגיעה ממושכת


וכאב בלב,


אחרי דיכאון של חצי שנה


ודמעות כמו ים שלם...


אחרי הכל


אני מתעוררת


ואת הכאב לאט לאט מרחיקה


 


חוזרת לעצמי, להיות ילדה..


לחיות, כי החיים לא נגמרים


אחרי אהבה ראשונה


יש הרבה מעבר


ואני רק בפינה...


 


 


מתקדמת...


יוצאת מהחדר


מתלבשת


יוצאת מהבית


והנה זה קורה


אחרי חצי שנה


אני בחוץ


מחייכת


מנסה לשכוח את כל העצב


אבל הנה אתה


עומד מולי


מחייך אליי ומחזיק בידיה


אני מסתכלת וכולי נמסה


חוזרת הביתה...למיטה


לעוד חצי שנה של מוות


לבד!


 


ואתה ממשיך בחייך


כאילו כלום לא קרה


ואני רק מקווה שתהיה לי עוד הזמנות


לצאת מהבית ולא לראות אותך....