את שלי!

מן מבט מוזר ושתיקה מביכה


בתוך הלב שלי אתה ואני בתוך לבך


יד רועדת נוגעת בידי


ולבך החלש עוד נוגע בלבי


 


הפרח בשערי מזכיר את אותו האביב


ששכבנו בדשא ופרחים וירוק מסביב


עד אז לא ידענו אהבה כל כך גדולה


נהגת להגיד היא שלי! אני שלה!


 


אותו יום רצינו שלא ייגמר


לא רצינו לגדול להתבגר


רצינו להמשיך לאהוב אהבה ראשונה


אז לא ידענו שהיא תהיה אחרונה..


 


והיום -שני קשישים שעוד חולקים אהבה


אחרי חיים כה גדולים שנעלמו בשנייה


שניינו יושבים מביטים אחד בשני


אתה אוחז בידי ולוחש את שלי!


 


ודמעה קטנה מפלחת את דרכה על לחי מקומטת


ואיני יודעת אם זה טוב שחלום התגשם אך נגמר


אני בוכה וצוחקת! בוכה וצוחקת!


 


ואתה עוצם את עייניך ואני יודעת שאותן שוב לא תפקח לעולם..


אני יודעת נגמר החלום-הוא תם!


והמילים האחרונות שלחשת עוד במוחי...


את שלי...את שלי...את שלי!