יושבת בחדר

יושבת בחדר ובעיניי הדמעות


יושבת ובוכה ובידי התמונות


מתבוננת לשמים ועולים הזיכרונות


איך שיד ביד טיילנו וכבשנו עולמות


מדברת לעצמי, ושואלת מדוע


מדוע ככה זה נגמר, ועדיין נשאר בי געגוע..


מדוע קולי רועד והלב אינו מרפא


מדוע אני חושבת עליך אחרי כל מה שאתה לי עושהה


למרות שהחיים ממשיכים, אצלי הכל תקוע


לא מסוגלת להמשיך חייבת קצת לנוח


מחזיקה בטיפה האחרונה שנישארה


ממשיכה קצת ללכת ואז נופלת שוב בחזרה


מתחננת אליך אלוהים כה יקר


תעזור לי תתן לי כוח להמשיך רק ישר


על תניח לי ליפול ...


 


גיבו לי נשמותת:):)


בר כהןן koka