לחמוד הכי שלי...

בחיים לא האמנתי שניהיה ביחד..

תמיד הוא היה בגדר הילד החתיך, החבר של חברה והילד המצחיק שכולם אוהבים...



למדנו ביחד שנה עד שאני עזבתי לבית ספר אחר.

היינו ידידים של שלום שלום ומדיי פעם מה נשמע, אבל לא יותר מזה...

למען האמת, אפילו לא חשבתי עליו באופן כזה של יותר מידיד..אבל תמיד משהו בי נמשך
אליו..משהו שהיה חבוי עמוק עמוק...משהו שלא ייחסתי לו בכלל חשיבות...



ואז, לאחר תקופה של יותר מחצי שנה שלא התראנו ולא היינו בקשר נפגשנו... דיברנו "מה
נשמע??" "מה קורה?" לא משהו יוצא מהרגיל..

ויש לציין שזו הייתה פגישה שבמקרה שנינו הגענו למקום הזה..

זה היה איזשהו חג ושנינו רצינו ללכת למקום אחר (כל אחד בנפרד כמובן) אך הגורל הוביל
אותנו בסופו של דבר לאותו מקום..



כאמור דיברנו על הא ודה ולפני שכל אחד פנה לדרכו החלפנו מספרי טלפון. הייתי בטוחה
שלא יהיה לי שימוש במספר שלו, כי ידעתי שבחיים אני לא אתקשר אליו..וכך גם הוא..



אחרי יום הסתבר לי מידיד שהוא שלח לי הודעה לפלאפון ולא קיבלתי אותה בגלל תקלה
במכשיר שלי..ואני התלהבתי אמרתי לעצמי יוו איזה חמוד אני אחזיר לו צילצול..ואני
עדיין חושבת עליו בתור ידיד לחלוטין! התקשרתי אליו הודיתי לו על ההודעה וניתקנו..

אני הייתי בטוחה שכל הסיפור הזה יסתיים פה..



אבל...כנראה שטעיתי.. הבחור המקסים התקשר יום אחרי יום, בא להפתיע אותי אחרי
הלימודים בבית ספר..וככה העיניינים התגלגלו להם. היינו מדברים שעות בטלפון..הוא
פשוט כבש אותי!!



לא היה מפסיק להחמיא, בשבילו הייתי הכי מיוחדת!! כן מיוחדת!!

זה מה שהוא לא הפסיק להגיד לי כל הזמן, שאני מיוחדת!!



ככה בילינו לנו חודש וחצי של חברות..אמנם זמן קצר מאוד, אבל

הספקנו להיקשר אחד לשני, והספקנו (אני לפחות) להכיר בן אדם מקסים, מצצחיק
ומיוחד...!



עברה לה כמעט שנה מאז..ואולי הוא לא הייתה האהבה הראשונה שלי

אבל הוא היה מן סוג של אהבה..והיום מדיי פשם שאני רואה אותו

נצבט לי ככה הלב..ועולים בי געגועים...





אתה...אני מתגעגעת..ואני מודה לך על תקופה מקסימה שהענקנו אחד לשני אהבה
מיוחדת...!!