על טניס ואהבה

הסיפור שלי מתחיל כך תמיד שיחקתי בטניס, כולם ציפו לי עתיד מזהיר בתחום הצלחתי
וניצחתי כבר בהמון תחרויות והכול אודות למאמן שלי היה לי מאמן נפלא, הוא עזר לי
תמיד בכל בעיה, וממש הערצתי אותו לא היו בינינו שום בעיות עד שיום אחד. ראיתי אותו,
את גבעון הוא היה עוזר המאמן שלי, המאמן שלי שכר אותו בגלל שכבר לא היה לו הרבה זמן
להשקיע בי והוא רצה שמישהו אחר יעשה זאת אם הוא לא יכול. לגבעון היה שער שחור כפחם
ותמיד היה עליו כובע, עיניו היו ירוקות מבריקות, והיה לו גוף חטוב ומוצק, בקיצור
הוא נראה ממש טוב,והוא היה בן 21, אבל אז זה לא ממש עניין אותי עד ש...

''גלית תחזיקי ככה את היד שלך גבוה למעלה תמתחי אותה כמה שאת יכולה'' הוא אמר
והעביר את כף ידו הגדולה על ידיי שנראו ממש קטנות לעומת ידיו. לאחר האימון הייתי
ממש תשושה, חיכיתי לדוד שלי שכרגיל איחר ולקח לו שעה לבוא אחרי או שהוא בכלל שכח.
''גלית בואי אני יקפיץ אותך, כבר מאוחר ואני לא מוכן להשאיר אותך פה לבד''. ''טוב
אני באה'', עניתי חשבתי לעצמי נו טוב שיהיה זה באמת עדיף מאשר לחכות לבד בחושך.

''גלית מה דעתך ללכת לשתות או לאכול משהו התאמצת מאוד באימון זה מגיע לך''. הייתי
המומה שהוא אמר לי משפט שכזה והוא ראה זאת על פניי. '' מה קרה? למה את נלחצת? זה רק
ארוחה בין עוזר מאמן לבין תלמידה שלו''. חשבתי לרגע בעצם הוא צודק המאמן שלי אנדריי
כל הזמן היה לוקח אותי לאכול משהו אחרי אימון מוצלח. ''טוב בסדר גבעון אין בעיה''.



הוא לקח אותי לבית הקפה החדש שנפתח ''אמור אמור''. המקום היה מאוד חביב ושקט,
התיישבנו לנו בשולחן והמלצרית הביאה לנו תפריטים. '' אז מה תאכלי? אני מרשה לך
לאכול כמעט כל דבר''. ''מה זאת אומרת כמעט???'' נדהמתי. ''אני יבחר מה שבא לי! ''.

חחח....הוא לגלג. ''את כל כך מצחיקה אותי, את ילדה ממש מיוחדת, את יודעת את זה? ''
אמר ברצינות. '' אוי נו באמת אני מיוחדת? אני כל כך משעממת שזה.....אמממ......לא
יודעת''. התייאשתי לא הייתה לי איזו הברקה מיוחדת.

''משעממת? מה פתאום,הייתי רוצה שחברה שלי תהיה קצת דומה לך ''. ברגע זה נחנקתי
מהמים ששתיתי באותו רגע, לא ידעתי מה הפתיע אותי יותר, זה שיש לו חברה שלמען האמת
העציב אותי לא יודעת למה, או זה שהוא אמר שהוא היה רוצה שהיא תהיה כמוני.

''גלית הכל בסדר?'' , גבעון שאל בדאגה. ''כן, כן אהה סתם בלעתי יותר מדי מים'',
עניתי בפזיזות. ''טוב בסדר, בואי נזמין''.

לא האמנתי איזה טיפשה הייתי. ''בלעתי יותר מדי מים?'' איך יכולתי להגיד דבר כזה???
טיפשה, טיפשה, טיפשה!!!

''גלית, גליתתת החלטת כבר מה את רוצה להזמין?'' שאל. ''אה כן מה שאתה לוקח אותו
דבר'' חייכתי, עוד פעם דיברתי כמו ילדה קטנה וטיפשה. '' אז כמה שנים את כבר
לומדת?'' שאל בסקרנות. תעני משהו חכם, חשבתי לעצמי. '' אני מגיל 6 מתאמנת ועוד חודש
יהיה לי יומולדת 17''. התגאיתי. ''אה יפה...עוד שנה 18 תהיי כבר גדולה'',אמר. הפעם
חשבתי לעצמי כנראה שגם הוא נבוך בגלל שהוא גם התחיל לדבר שטויות, הלוואי...באמצע
ההרהורים שלי הגיע המלצרית והגישה לנו את שתי הארוחות, הסתכלתי על הצלחת בחוסר טעם
מוחלט היו שם רק עשבים וכל מיני ירקות מוזרים, ואני לא סובלת ירקות, אבל ממש לא
סובלת.

''לא ידעתי שגם את אוהבת ירקות כמוני, זה לא יאומן אני אוכל כמעט רק ירקות ופירות,
מה קרה למה את לא אוכלת? '' ,הסתקרן.

מה אני יענה לו? הרי הדבר הזה שמוצב מולי נראה לי כל כך מגעיל, אבל כבר אמרתי לו
מספיק שטויות ושקרים הערב, אבל מצד שני הוא הזמין אותי וישלם על זה. '' אני לא
שונאת ירקות, אבל גם לא אוהבת, פשוט לא ידעתי שאתה תזמין מנה שיש בה רק ירקות אבל
בסדר אני יאכל אותה אין שום בעיה''. ניצלתי, אני חושבת שהבאתי לו תשובה די טובה.
''אין שום בעיה נחליף לך את המנה, אני ישלם כמה שצריך כדי שתיהני מהאוכל '' ענה
בעקשנות. נדהמתי,לא יכולתי להוריד את מבט שלי ממנו, הוא באמת ישלם עליי? ועל עוד
מנה?. ''לא, לא זה בסדר אני רוצה את זה, פעם הבאה אני יזמין משהו אחר''. עניתי בכל
זאת לא רציתי שהוא יבזבז עליי הרבה.

''צודקת יהיו עוד הרבה פעמים ככה זה באמת לא ממש משנה'' ענה והחל לאכול בתיאבון.
הוא כל פעם הדהים אותי מחדש, אמרתי לו סתם שנאכל פעם הבאה...והוא אמר שנאכל יחד עוד
הרבה פעמים. אני יודעת שאסור לי להידלק עליו כי הוא מבוגר ועוד יש לו חברה, על מה
אני מדברת על להידלק, אני חושבת שאני מתאהבת.



המשך יבוא.....אם תרצו כמובן