אני מפנטזת

יודעת שתתקשר אליי, יודעת שלא תמצא אותי- מספר הטלפון ההוא כבר לא קיים, והחדש חסוי.


מפנטזת שתתקשר, תראה שאין, ותהיה בהלם. תחשוב שהרגתי את עצמי, שעשיתי את זה סוף סוף. איימתי עליך כל כך הרבה פעמים ולא התרגשת. צחקת עליי, אמרת שאני ילדותית.


 


כמה ניסיתי ללכת- התחננתי שלא תיצור איתי קשר, היית מחכה קצת ואז היית מתקשר. הלב שלי היה נקרע.


 


לפעמים היית מחכה יותר זמן- הייתי משתחררת.. משתחררת? ממש... איך שהתקשרת נפלתי לזרועותיך. כמה שהייתי מתגעגעת, אוף..


ידעתי שאני חייבת להפסיק את זה ולא יכולתי,


התחננתי, אל תתקשר, אמרתי לך שאני חייבת- זה חיים או מוות, אמרתי לך שאם תחזור אליי אני לא אוכל להגיד לא- ובאמת לא יכולתי.


 


תמיד כשהיית חוזר קיוויתי שמשהו השתנה- שגילית שאתה אוהב אותי, שאתה חייב אותי, אחרת- למה לא נתת לי ללכת?


אבל פינטזתי. תמיד זה היה אותו דבר, יחס מגעיל מצידך, חוסר הכרה במערכת היחסים המדולדלת, וכמובן- היו לך קשרים עם בנות אחרות, תמיד. תמיד. תמיד.


 


פינטזתי- שאתה מתוסבך, שאתה אוהב אותי, שבסוף תראה שאין ממה לפחד.., שתראה אותי- ואת ים האהבה שהיה לי לתת לך, את ים המסירות, את ים הנאמנות, ואת הרוך.


חשבתי שאתה יכול לראות אל תוכי, וידעתי שאם תראה את כל זה תהיה חייב לאהוב אותי. אני יודעת מה יש לי בפנים. אבל אתה לא ראית.


וגם לא נתת לי ללכת


אני יודעת שאתה מתאהב מחדש עכשיו במישהי ואני יודעת שאתה עוד בקשר גם עם עוד מישהי.


זו אינה פנטזיה כמובן- אני אומרת לעצמי שכל עוד היית איתי- בגדת לא רק בי, אלא גם בהן,


אתה לא תוכל יותר להגיע אליי לעולם- אני לא נמצאת בספר הטלפונים וכמו שאתה יודע, השמירה על הבית שלי היא די כבדה- אם לא ארצה, אתה לא תוכל להכנס. מזל שלי..


אני מפנטזת עדיין- שתתגעגע, שתחשוב שמתתי, שתצטער, שתתמלא ברגשי אשמה. כן, אני יודעת, כמו ילדה קטנה.


חינכתי את עצמי לקחת אחריות ולא להאשים אותך, אבל עכשיו אני מרגישה מוגנת, ורואה את כל האנוכיות הנוראית והמסוכנת הזו שלך, אני בחיים, ואני בסדר, ואני אפילו מתפקדת ביום יום, עובדת, לומדת, יוצרת, מחייכת, הכול- כמעט כמו תמיד. אבל תרגיש את רגשי האשמה שלך- יש לך על מה להרגיש אותם יקירי, תדע שלא תוכל להגיע אליי יותר ושזה מצידי ישגע אותך, ריחמתי עליך תמיד- אבל בבקשה יקירי. מה לעשות- זה מגיע לך.


ואולי לא תרגיש כלום,


בכל מקרה, לא נוכל לוודא ת זה, ואם אתה יודע או לא יודע, מישהי כמוני- לא מוצאים כל יום.


נכון, אני לא יפה במיוחד, ולא לגמרי הולכת בקצב עם כולם, אבל מהדברים האחרים שהיו לי להציע לך- הספקת בקושי לטעום.


אני עדיין אוהבת אותך- אבל עכשיו זה ילך ויעלם- אהבה חד צדדית לא יכולה להיות לחלוטין אמיתית. היכולת לאהוב נשארת איתי ואהבתי תוענק לאדם אחר.


מעניין אם אתה מתגעגע לפעמים או מתחרט על משהו


אבל אתה יודע מה,


אחרי המבול


שלום ולהתראות...