אהבת חיי.../המשך....

פתאום הכל כבר לא היה אותו הדבר המצב השתנה, האהבה שהייתה כבר לא פרחה כמו
בהתחלה..הכל היה רגיל כאילו מן היום יום..כשהלכנו לישון ערב ערב בייחד..כבר לא נתת
לחבק ..כבר לא לנשק..רק מתי שהיה בא לך...אבל בכל זאת לא דיברתי חשבתי לעצמי :
"אולי זו תקופה כזו" ולאט לאט ניסינו לתקן דברים בקשר שלנו...היינו כל כך דומים שזה
היה משגע..עד היום אני זוכר את אותם לילות, עצובים ושמחים, את אותם הימים, עם המון
חיוכים...על ילדה שצחקה עם המון אהבה..היום אותה הילדה נעלמה..מחפש אחרייך כל יום
כל שניה ..גם אם עברה לה כמעט שנה מאז הפרידה...הפרידה שהייתה הדבר הכי קשה שעברתי
בחיים..המון דמעות המון מכתבים...שנינו אהבנו מאוד מאוד...וכאב בליבנו המון...אבל
את אמרת שאין ברירה שפה חייב להסתיים המסע..לא הבנתי מה קורה רציתי למות..זה מה
שאני זוכר...נפרדנו וכאן נפלתי...לא רציתי להתאהב יותר, טסתי לחו"ל כדי להיות רחוק
ממה שאהבתי כל כך קרוב כל החיים..חזרתי ללא הצלחה לא הצלחתי לשכוח אותך...הכרתי
בנות אבל להתאהב לא יכלתי הלב שלי נעול..המפתח אצלך עוד לא החזרת אותו...פתאום אותך
ברחוב פגשתי הסתכלת עליי ואמרת.....

המשך יבוא........מענייייייייןןןןן...תגיבו