הקוראת בקפה

היא סובבה את הכוס בידיים שוב ושוב ושוב, נקשה עליה בעדינות ואמרה לי: "וואללה, אני לא מבינה! הוא אוהב אותך! אז למה לעזאזל הוא מפחד?" היא הסתכלה עליי ברחמים וידעתי שאני חייבת לשאול, "תגידי לי את האמת", ביקשתי, "גם אם היא תכאב- יש לו קשרים אחרים?" היא הסתכלה עליי במבט מוזר, "בבבטטח", היא אמרה בנימת ניצחון,  ואני הסתכלתי עליה כמו אידיוטית, ולא הבנתי מה היא אומרת, "א..אבל, הוא אוהב אותן כמו שהוא אוהב אותי?" שאלתי בחרדה ולא הבנתי עד כמה מיותרת השאלה הזו, "תראי", היא הטעימה, "הוא לא אוהב אותן כמוך, אבל יש מישהי שמצליחה לעשות לו את זה, איתה הוא רוצה לבנות מערכת יחסים.." יא, כמה שלפעמים אני יכולה להיות אטומה, "אז מה", הקשיתי, "אותה הוא אוהב יותר? אם איתה הוא רוצה מערכת.." היא שלחה בי מבט "איתה הוא רוצה קשר רציני, איתך הוא מפחד". אמרה בעדינות.


כמה זה אחד ועוד אחד? איתה הוא רוצה איתי הוא מפחד- הוא לא אוהב אותי הוא אוהב אותה. אז מה, זה כולה קוראת בקפה? אולי, אבל הוא בעצמו אמר שאף פעם לא נתחתן. קוראת בקפה יקרה, הלוואי והיית פחות עדינה, הלוואי שהיית אומרת לי: "הוא לא שם עלייך, הוא משתעשע בך ובאחרות במקביל, והוא בכלל אוהב מישהי אחרת". הלוואי שהיית אומרת לי את זה מזמן, כשהייתי יותר מנותקת ממנו, לפני שנקשרתי כל כך שוב, לרמאי הזה..אז, הייתי בורחת יותר מהר. אל תרפדי אותי. זה לא עוזר להגיד "הוא גבר, הוא צריך את זה", "גם ככה זה לא רציני", "יש לו רגש אלייך, הוא אוהב אותך". בחייאת ראבאק- גם ככה כשאומרים לי את האמת בפרצוף אני לא שומעת, לך אני שומעת. אני מנסה לשכוח עכשיו שאמרת שהוא אוהב אותי, אני מנסה להבהיר לעצמי שאם הוא רוצה מערכת רצינית עם מישהי אחרת ואיתי לא, הוא אוהב אותה ולא אותי, וזהו זה. הוא לא מפחד, וזה לא פסיכולוגי, והוא לא חצוי ולא שום דבר, אה, וזה שהוא משקר לי כי הוא לא רוצה לפגוע, קוראת בקפה יקרה, זה לא כזה הבדל שמיים וארץ מזה שהוא פשוט רוצה לשקר. אני לא צריכה שהוא לא ירצה לפגוע בי, אני צריכה שהוא יאהב אותי. אבל כמו שאמרת, זה יקרה רק אם אלוהים יחליט. קוראת יקרה, בבקשה, תגידי לי בפעם הבאה את האמת, בצורה הכי כואבת והכי מרה, מישהו צריך לפוצץ את בועת האשליות שלי, ואני לא מצליחה..


ולך בוגד יקר שמסתתר מאחורי טוב לב והגינות מזוייפים מתובלים בכל כך הרבה צדקנות, תתרחק ממני, מהר, ולתמיד, כי אחרת, דמי יהיה על ידיך.