אוהב עד אהבה

זה ניראה כאילו

רק אתמול זה היה.

אבל מתי באמת?

את הזמן אני בקושי מזהה

לא מבינה

אם הוא גורלי...

למה רק חלק-שיקח את כולי.

אם צילו שואף לצילי

למה הוא לא שלי?



עכשיו הוא נמצא בזוגיות חדשה

ואני- אני שותפה סמויה.

אני בצל שעולה האור.

אני ילדה עדה אילמת

שנשארת מאחור.



זוכרת תקופה, ורוצה שתחזור

זאת הייתה תקופה יפה,

אך היא תקופה שבחיים.

מה שלא עשיתי לא יצא לי כלום

הכל ניראה כמבוי סתום.



אני רוצה שידע שוב לחבק אותי חזק

להיות לצידי מתי שאקרא לו,

שידע לנשק אותי בחושך,

ולתת לי סוכרייה גם אם לא בא לו.



אם יש בי עוד כוח אנסה להתקרב.

אם יש בי עצבות,

אז רק הצחוק

כמו אהבה עושה לי טוב.

אני רוצה את הרחוק

קרוב אליי קרוב.



הרגשות הם מעיין מתגבר

יד ביד הם שיר חוזר.

שתי עיניך ועייני,

הם כוח עד בלי דיי

הם האור באפלה

אהבה היא מחלה

מנסה להירפא

והתרופה היחידה

שיבוא אליי ויאמר לי כמו פעם:



"אני אוהב אותך,

אוהב עד מוות,

א-נ-י א-ו-ה-ב א-ו-ת-ך ע-ד א-ה-ב-ה"!