אלוהים יקר שלי

כמה קיללתי אותך, כמה שנאתי אותך, כמה צרחתי עליך. כולם יודעים שיש לי אלוהים, אבל אני


לא תמיד מכבדת אותו. האם אתה סולח לי אלוהים יקר? צחקו עליי ואמרו לי שביום כיפור זה


זה אתה, אלוהים, שצריך לבוא ולבקש ממני סליחה. קיללתי אותך לבד, ובנוכחות חבריי. כמו


ילדה קטנה ומפונקת, שמתפתלת כל פעם שהיא רוצה משהו ולא מקבלת אותו. ברגעים


שנזכרתי, שהכול קורה למען מטרה טובה, אהבתי אותך מחדש. כך היה כשגיליתי שאתה שומר


עליי כל כך- שנינו יודעים שהבית היה מלא בגז שדלף וכשרציתי לעשות חביתה והדלקתי את האש


היא התפרצה בגלל זה בצורה מבעיתה, ולפני שהספקתי להבין מה קורה היא כבתה מיד.  ידעתי


שזה היית אתה. הוצאת אותי מבית שבו לא יכולתי לחיות. חיכיתי יותר מ-20 שנה שזה יקרה,


20 שנה של  סבל כזה שעד היום עוד עושה לי סיוטים בלילה, אבל הוצאת אותי משם- ביד חזקה


ועם המון המון אהבה. שיכנת אותי בבית מקסים. ואז כשהסתבכתי כל כך עם מחלה חשוכת


מרפא ולא יכולתי להתמודד יותר, כשבבית החולים כבר מצאו שיש לי התחלה של נזקים בלתי


הפיכים בגוף- אז פתאום הגיע משהו שסידר את הכול לתמיד. חשבתי שאני אסיים את חיי נכה


ועיוורת- אבל אני בריאה עכשיו כמו שהייתי כשהייתי ילדה קטנה. אני לא יודעת מה למדתי


מההתנסות הארוכה ההיא- אני מניחה שאני עדיין לומדת. כשכולם שנאו אותי וצחקו עליי ובעטו


בי-  הרגשתי אותך חזק כל כך והייתי מוגנת. פיתחתי רגישות להמון דברים והיום יש לי חברים כל


כך טובים וחיי מלאים בתמיכה ואהבה. בכל מקום- במשפחה, עם חבריי, ובעבודה. היית איתי


תמיד אלוהים יקר. נתת לי הרבה יותר ממה שאפשר לבקש. בית, משפחה, חברים, עבודה שכיף


לי לעשות אותה ואני טובה בה מאוד. באמת הכול. אף אחד לא מפחיד אותי יותר ולא מאיים עליי.


מבחינתי נשאר לי רק עוד חלום אחד להגשים- אני עומדת מולך ויודעת שאתה רואה, ותכננתי


לכתוב שאני שוב- לא מאמינה יותר, ותכננתי שוב לכעוס, אך עם הכתיבה, נזכרתי. שיש סיבה


לכל דבר, ומטרה, ותכנית ושבסוף הכול מוביל לאהבה. אז לגבי, אלוהים יקר, תודה, וסליחה


שכל פעם אני שוכחת, ושיש לי באמת נטייה לדבר אליך מאוד לא יפה לפעמים. ובכל זאת, יש לי


2 בקשות. אני רואה איך ילדים ואנשים מבוגרים מתעללים בבעלי חיים. אני יודעת שלא כולם


מבינים- אבל אלוהים- שמור והגן על אלה שסובלים בשקט ובאהבה עצומה, בבקשה, הלב שלי


נקרע מאותם כלבים שאנשים מכים אותם או נוטשים אותם, ומאותם עכברים וקופים שמשתמשים


בהם לניסויים. הם לא יכולים לתבוע למשפט. הם לא יכולים לברוח, וכואב להם נורא. אלוהים


שלי בבקשה- תן באנשים את הרגישות- שידעו, שיפסיקו!!!!!!!!!!


ועוד משהו, לא רחוק ממני, במקום שלא הרבה אנשים יודעים עליו, נמצא איש מוזר וטוב. אני


אוהבת אותו נורא- אני רוצה להאמין שאתה יודע את זה, אני כנראה לא אוכל לראות אותו יותר


לעולם, וחייו אינם קלים. יש לו חוסר עצום, כמו שלי יש, הוא רעב לאהבה והוא חייב אותה.


אלוהים,  הוא אדם כל כך טוב, אני אוהבת אותו נורא, בבקשה, שמור עליו והגן עליו כמו שאתה


מגן עליי, והענק לו המון המון המון המון המון המון המון אהבה, כמו שאני הייתי רוצה לתת לו.


שיהיה מאושר וטוב לי, ושלא יהיה כזה ציני וכל כך מאוכזב. יש לו כל כך הרבה לתת לאיש הזה,


אז תאפשר לו גם לקבל וגם לתת. שיהיה מאושר. אני אוהבת אותו.


ושוב סליחה על כל כפיות הטובה שלי לפעמים, ועל הדיבורים הלא יפים שלי.