כל כך כואב...

מתגעגעת...
אתה איתה
חושב עלייה מנשק אותה..
ואני פה כל כך לבד..
עוצמת עיניים מנסה לא לבכות
מתכסה בדמעות של עצמי
מנסה לשכוח מנסה להמשיךך...
עד כמה אפשר
לנעוץ את הסכין עוד ועוד..
הוא כבר נישבר..
מה קורה לי?
כבר לא אותה ילדה..
מאושרת ושמחה
הפכתי.. בודדה.. כואבב...
החברות מסביב לא רואות...
מנסה לשמור הכל
לא להראות...
בלילה כשהעיניים נעצמות
מתחילות לזלוג הדמעות
הכאב יוצא
מתאפקת..
ואז בבוקר.. קצת מים מכסים הכל
שוב מתעוררת לאותו יום..
של כאב והעמדת פנים...
כל כך כואב...