•.°אילת yיר החטאים../ליז טהר•.°

אני לומדת באוניברסיטה..יש לי הרבה כסף כי ההורים שלי טחונים אז יכולתי לקחת
חופשה נכון? בטח..חופש..חופשה...אילת...כי הרגע חזרתי מחול ולא התחשק..

אז קבענו כמה חברות ואני לנסוע לאיזה שבועיים ככה לאילת..למלון הכי טוב..

מלכת שבע משהו...הייתי שם פעם...יפה יש נוף וקרוב לים..מקום מצויין להשיג שיזוף...



הייתי בחדר בדירה שלי ליד האוניברסיטה שבה השתכנתי... ארזתי מזוודה-

3 בגדי ים כדי שאני יוכל ללבוש ואני אשנה שם עוד..טונות של בגדים דחסתי לשם, איפור
ג'ינסים מעיל אם יהיה קר בלילה מצלמה...מה עוד מגבות יש שמה..חלוק..תקעתי בכל כיס
אפשרי קצת כסף שיהיה לי לבזבוזים כי גמרתי את הכרטיס אשראי לאחרונה..קניתי מלא
בגדים..אני דוגמנית לג'ינסים ואני מקבלת מלא גינסים ואני וחברות שלי הולכות לעשות
שופינג...

ארזתי הכל והמזוודה הענקית שלי בקושי נסגרה...

הלכתי למטח להכין לי משהו לנשנש והכנתי הרבה כי הייתי בטוחה שעומר יבוא..

עומר הוא החבר שלי...הוא מתוק וחמוד גופה פצצה! והוא כל כך יפה ואוהב והוא כל מה
שאיי פעם רציתי..פלוס התאבון הבריא שלו לקוסקוס שלי...הכנתי הרבה וכרגיל הוא עצר
"במקרה" לראות אם הכנתי משהו..

אכלנו וראינו סרט ..אחרי הסרט דיברנו

אני אתגעגע אליך כשתיהי באילת...אמר ועשה פרצוף עצוב של כלבלב..

נישקתי אותו וצחקתי...אל תדאג אני לא אברח לך יפה שלי...

שובבה..קרא

וצחקתי...

מה זה? חייך והצביע על המזוודה המפוצצת בחדר..

זה נקרא מזוודה..

לא ידעתי..אמר בקול של טיפש וצחקתי..

גם אני אתגעגע לטמטום שלך..

כן? אז מעכשיו אני רציני והוא עשה פרצוף..

צחקתי ואמרתי לו דפוק...

טוב יאלה זזתי הביתה

ביי מאמי..הוא נשק לי

ביי

אחרי שהוא הלך התקלחתי וחיפשתי את המפתחות למכונית..

בסוף מצאתי אותם מתחת לכרית (מה לעז.....?)

לקחתי את המזוודה ונסעתי לשדה התעופה

בדרך כשפגשתי את החברות שלי נכנסנו שמנו מזוודות וניכנסנו כהרגלנו לדיוטי פרי..
קנינו שוקולדים לדרך ודברים טעימים וחברה שלי איילה עם גזרת מקל..לקחה מלא! אבל מלא
מנות חמות איזה 10...

למה את צריכה כל כך הרבה?

אולי נהיה רעבות או משהו..

התיישבנו במטוס וראינו סרט מוזר על איש שניסה לטפס על הר..ובסוף הוא ניסה לצעוק ולא
שמעו אותו..והוא מת...סרט מוזר..

הגענו נורא מהר ומיהרנו למלון...מצאנו אותו וניכנסנו לחדר..חדר מרווח ויפה פרקנו
חפצים..והכנסנו הכול למקרר את כל השוקולדים שהפכו לשוקו ואת כל המים והבירות שיהיה
לנו קר..לבשנו בגדי ים אני לבשתי את הביקיני השחור עם כיתוב ורוד.. ירדנו למטה עם
המצלמה שלי..וראיתי שכמה חורים עשו לי עיניים..לא התייחסתי וחשבתי על עומר ומה הוא
עושה עכשיו...ידעתי שלא כדיי לי לחשוב על כלום ורק להינות אבל לא יכולתי..אחרי
ששחינו ודיברנו עם הבחורים אחד חמוד עם עיניים חומות דיבר איתי הוא דיי חתיך
ודיברנו אחרי כמה זמן הלכנו לבר לשתות משהו..לא היה להם קריסטל אז הזמנתי סתם בירה
לא היה לי בא כלום האמת...

אחרי כמה זמן הם הלכו והיה כבר איזה 10 בלילה...אז החלטנו לטייל בעיר הלכנו לראות
באי מקס סרט..והלכנו לים קצת לשחיה לילית ואז פנינו למועדונים..מלא אנשים הזמינו
אותנו לרקוד ולשתות ואיכשהו נפרדנו לא זכרתי כלום..אחד הוביל אותי ורקדנו אחרי
ששתינו לא מעט והשתכרנו..אחרי שהיה כבר כמעט 2 לא מצאתי את החברות שלי.. אז המשכנו
לרקוד עד שהיה ממש ריקודים צמודים..והשתייה התחילה להשפיע..

רקדנו צמוד והוא הצמיד אותי אליו..ולקח אותי לשירותים לא הייתי בתת מודע לא ידעתי
מה עשיתי..

רק זכרתי שהוא נעל אתנו בשירותים...



התעוררתי..בבוקר במלון..החברות שלי ישנו קמתי והרגשתי מוזר נזכרתי בכל מה שקרה
אתמול..לא ידעתי אם חלמתי ואז לקחתי ועשיתי לעצמי מנה חמה...

איילה התעוררה ושתתה קפה.. מה קרה לך אתמול?

מה?

את לא זוכרת שיש לך חבר?

מה?

אני מקווה שכלום לא קרה לך עם הבחור ההוא זה שהיית איתו בשירותים..

מה? הייתי בשוק

לא זכרתי אפילו איך קראו לו...

אני חושבת ש...

את לא!

אני...

את שכבת איתו יא פרוצה קטנה ושובבה!

התחלתי לבכות...

לא מאמי לא התכוונתי

לא זה לא זה...איך אני אספר לעומר? התיפחתי...

מה קרה? שיר התעוררה...

הם ניסו להרגיע אותי...ולא יכולתי רק חשבתי על עומר...

הם הלכו לבריכה אחרי ששיכנעתי אותם שאני בסדר ואני רוצה להיות לבד וצילצלתי
לעומר...

עומר?..מאמי זאת את? כן... הרגשתי את הדמעות חונקות אותי...

מה קרה?

אני...

את מה?

אני...ופרצתי בבכי

מה קרה הכל בסדר את יכולה לספר לי...

כלום לא בסדר...

וסיפרתי לו...

הוא שתק..

אתה שותק..

כי אין לי מה להגיד...

אני מצטערת...

זה לא יעזור... מה שקרה אי אפשר להשיב..

אבל...

את נוסעת ליום אחד ואת לא יכולה להתאפק..? את פשוט שרלילה זה מה שאת..

בכיתי כל כך חזק...

לא יכולתי לשמוע אותו...

עומר...

הוא ניתק...

צלצלתי אליו שוב ושוב והוא לא ענה...

החברות שלי חזרו בערב כל היום הם ניסו לעודד אותי אבל זה לא עזר...

יכולתי לשמוע את הקול שלו... הלוואי שכל זה לא היה קורה שלא היינו נוסעות לאילת שלא
היינו הולכות לבר...

נשארו לי שבועיים...שבועיים במקום שבגללו איבדתי את היקר לי מכל..את האהבה שלי..אין
לי למי לחזור שיאוהב אותי כמו עומר...ואיבדתי אותו...שנאתי את עצמי..

לא יכולתי להסתכל במראה..

למה סיפרתי..?...למה עשיתי את זה לעזאזל למה?

מחשבות אובדן רצו במוחי לא יהיה מישהו אחר בחיים לא...כמו עומר..רק אחד יכל לגרום
לי לצחוק כמוהו אהבתי אותו יותר מעצמי..ועכשיו...

מה יהיה איתי?....