עיינים כובשות...לולש

היא חודרת לתוך עינייך פורצת בעייניה את כל המחסומים


 שוברת את כל הלבנים שהצבת על ליבך...


משוטטת אט אט בתוך נבכי חלומותיך...


היא כעט שומעת את משאלותיך...


מסירה את עייניה מעייניך ... אבל אתה כבר ניכבשת...


ניכבלת בקסם שיש רק לה.....


היא הסתובבה והלכה... כאילו לא היתה...


 לא נישאר סימן... רק פירצה בתוך ליבך.....


שברים של אבנים וחומות מסביב לב אדום שלא מפסיק לפעום..


מסביב לב אדום שהפשיר... שהתחמם ממבטה הנדיר....


היא כבר לא כאן.. אתה יושב חושב... לא תיראה אותה יותר....


לא השאירה סימן...רק קסם שלא נעלם......


ואתה יושב תוהה..... האם זאת לא היתה הפיה מהגדה...


שבמבטה כבשה.....