נשמתי מתרחקת מגופי..מעיין_בטיט

שמה ראש על הכרית


בוכה בכי מלאכים


בכי שקט


בכי עצוב


בכי בלי מוצא


בכי בלי סיבה


בכי עם רעיון.


 


היא לא אוהבת


היא נגעלת


היא לא תומכת


היא מתרחקת


אני לא שופטת אותה


אני מבינה


אני גם שונאת


אני גם מתרחקת


מעצמי, מגופי. מדעתי, מחיי.


 


יום יבוא וכל גופי יתרחק מנשמתי.


יום יבוא ואני יהיה בחוץ,


ישוטט בין החלונות של אחרים.


בין החיים של האחרים.


כי לי, עצמי כבר אין חיים.