שוב

שוב אותו סיפור קסום... על נערה בעלת עיינים חומות...


שבלילות היתה פורצת גבולות..בלילות היתה מוצפת בדמעות....ליופיו המרהיב של הטבע


היא נושאת כעט סיפור בליבה ... סיפור שהרוח חרש סיפרה....שכוכבי השמיים הורידו דימעה...


המלאכים הפסיקו ריקודם ,שירתם,לקול בכייתם....הנערה בוהה בעומק המים הכחולים..מורידה דימעה לתוך אלפיי טיפות של מים... יושבת וחושבת על המיועד... יושבת וחושבת על אותו מופלא שיגנוב את ליבה...זהו עוד סיפור נושן שעובר דורות...זהו עוד סיפור ישן שחודר לתוך עיניים בוהקות.....זהו עוד אחד מסיפורי ילדי השלכת...עוד אחד מיסיפורי הרוח הלוחשת..:


ביום כשהשמיים היו זוהרים בזוהר הרקיע...הכריז קול שמימי לעולם ....


שירדו לעולם  שני הפכים...שאחד את השני משלימים.... עברו השנים... ואחד את השני הם מחפשים.... נער... ונערה.... בלילות כשהיה יושב... היה חושב מי היא המיועדת לי?


וכך גם היא בלילות כשהכר רטוב מדמעות....


כשליבו התכווץ לפעמים מכאב...


הרגישה הנערה את הכאב שהוא חש....


אך לא הבינה מה פשר הדבר... ולמה ליבה מתכווץ מכאב...


היא בקצה העולם... והוא בקצהו השני....


מחפשים נואשות אהבה אמיתית....


כשחלפו השנים... ניפגשו שני האנשים.... שני ההפכים.... פגישה מוזרה...מיוחדת... מוקסמת היתה האווירה....כשהביטו אחד לשני בעיינים ראו את זוהר השמיים.... הרימו את ראשם למעלה ושמעו קול שומם שלוחש לעולם..... הלילה.... ניפגשו בעולם.... שני האוהבים שני ההפכים... שבנשמה היו קשורים.... ".....