הוא היה החיים שלה..

הוא היה חיים שלה..בשבילו היא בבוקר הייתה קמה..
היא אהבה אותו כל כך..ואף פעם לא ידעה למה..
מהרגע הראשון שבו המבטים הצטלבו..
היא ידעה שזהו האחד..ושלעד הם יאהבו..
זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלה..היא חשבה שהיא חולמת..
בלילה מרוב שהייתה שמחה..היא לא הייתה נרדמת..
היא חיה באשליה..שכך זה ימשך לעד..
כי היום היא פה בחדר..בוכה..והיא לבד..
הוא עזב אותה..הוא אמר שהוא כבר לא אוהב..
הוא שכח אותה..אבל הוא אצלה עמוק עמוק בלב..
עכשיו קשה לה..והיא לא יודעת מה לעשות..
היא שוב בוכה..היא לא רוצה להמשיך לחיות..
הוא היה הכל..הוא שווה יותר מחייה..
כי בגללו היא סובלת..ורק דמעות יש בעיינה..
היא ניסתה הכל..אבל זה לא עוזר..
היא מנסה לשכוח..אבל זה רק חוזר..
היא נהייתה חלשה..כבר אין לה כוחות..
היא רוצה שיעבור..והדקות לא חולפות..
אז היא החליטה לוותר..ולקטוע את חייה
היא לוקחת את הסכין..ויש דם בידייה..
הוא זורם ולא מפסיק..וכן..זה כואב..
אבל היא מעדיפה את זה לסבול..מאשר לדעת שאותה הוא כבר לא אוהב...


 


 


תגיבו..


אוהבת שנינוש