«::*°•זה שיר אהבה פשוט•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

המעיל שלך תלוי על הקולר,
איך מכרת את חייך לגבר זר,
ואותי השארת בבית עצוב,
הכאב כל כך חזק, הכאב תמיד ישוב.


עברנו לגור ביחד בתקווה להתחתן,
לא האמנתי שבסוף את תתחילי להשתפן,
היה צריך להיות לנו כל מה שזוג היה רוצה,
עדיין קורא בשמך, מחפש, אך לא מוצא.


את כל הרגעים של החיים שלי חוויתי איתך,
את הפירוש במילון שיש למילה מלאך,
את הדבר הראשון שעליו בבוקר אני חושב,
ואת הדבר האחרון שנכנס לי לראש בלילה כשאני שוכב.


את יודעת כמה שאהבתי ואני לא צריך להראות,
אני לא אנסה להסביר, לא רוצה להטעות,
כי מה שאת יודעת, זה מה שאת צריכה לדעת,
את יודעת שאת היחידה שבליבי הצליחה לגעת.


מבן אדם חסר חיים, הפכתי לבן אדם עם,
כולם ראו את ההבדל, כל מי שהיו מביטים,
את היית המקור לחיי, המקור לשמחה,
במיוחד באותו רגע שאמרת: "אוהבת אותך".


סיפרתי לידידות שלי וגם לחברים,
שאיתך החיים שלי יהיו מאושרים,
את ידעת את זה לפני שבחרת לקום וללכת?
את ידעת לאיזה לב את באמת שייכת?


כי נראה לי שלא ידעת כי אם היית,
היית חוזרת אליי, היית מבינה שטעית,
אבל את לא חוזרת והשעון מתקתק,
שנייה, דקה, ואני כבר מתפרק.


אלוהים, קח אותי אליך, עלה אותי לשמיים,
נגב לי את הדמעות שזולגות לי בעיניים,
תהפוך אותן לדמעות של שמחה ושל אושר,
כי עכשיו אין לי סיבה לקום לבד בבוקר.


אני לא אתאבד כי אז יהיו לה רגשות אשמה,
אני מספיק חזק כדי להתגבר אבל בשביל מה?
בשביל לחיות לבד בלי הנשמה?
להסתובב באותו מקום על פני האדמה?