«::*°•לא תדעי לעולם•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

לא תדעי לעולם איך בכיתי כמו ילד,
איך הכל נעלם, העור והשלד,
נשארתי לבד ברגע שבחרת לעזוב,
באותו רגע העולם החל לחרוב.


אני יודע שלא היה גשם ולא סופה,
אבל הנשמה שלי הייתה כל כך עייפה,
עייפה מהדמעות, מעצב וכאב,
אותו עצב שחרוט עמוק בלב.


האם את תחזרי? אני מתפלל,
כשאף אחד לא עונה, אני שוב שואל,
אבל אין עונה, הקול נשמע כמו הד,
בואי אליי עכשיו כי אני כל כך פוחד.


אני יודע שלא היה גשם ולא סופה,
אבל הנשמה שלי הייתה כל כך עייפה,
עייפה מהדמעות, מעצב וכאב,
אותו עצב שחרוט עמוק בלב.