היא לעולם לא תחזור

אני חושבת שהדבר הכי נורא שיש


זה התחשוה שאין ביכולתך להחזיר את הזמן.


אם הייתי יכולה הייתי מחזירה אותו.


הייתי משנה את הכל.


מצידי לאבד את ידי,אבל לחזור,


רק לחזור לאותו יום.


 


זה היה ביום רביעי,היה קר.


ומה ביקשת,רק כוס קפה?


אבל לא מאיה,


לא היית שם בזמן הנכון.


איך לא חשבתי על זה?איך שכחתי שאנחנו לייד כפר ערבי??


אבל לא הקשבנו לסבתא שאמרה לנו בפירוש


לא לעצור בדרך!.


 


אני לא יכולה לתאר לעצמי כמה שהיה קשה לך.


פשוט הודיעו לך שאת עומדת למות!


פשוט יירו בך.


ללא סיבה,


ללא שום דאגה.


פשוט ירה בך.


 


מאיה ,אם הייתי שוב יכולה לראות את עיניך הכחולות,


שערך החום החלק כמו משי.


לחייך הרכות.


רק עוד חיבוק אחד.רק אחד.


 


אבל את יודעת מה היה הכי נורא,מאיה?


שהכוס קפה הזה,היה בישבילי.



ואת מתת בגללי.







לזכר מאיה שרי,שלא הייתה אחותי.


אבל הייתה אחות חברתי.