מכתב פרידה עזרו לי תגיבו בבקשהלוקח רק שניה להגיב!!!! כי לי כבר אין מנוחה +*+*+*+*+*+*non+*+*+*+*+*

המכתב ארוך כרגיל, מי שלא קרא את המכתבים הקודמים שלי אני יוכל לספר לו בקצרה אני עם מישהו "אהבת חיי" כבר 4 חודשים וסובלת מהמשפחה שכל כך רוצים להפריד בנינו במכתב הזה עוד מפורט על קטעים שהם אכן עשו, אני נימצאת בתוך סיוט זה מציאותי, רק חבל שאני זאת שעוברת אותו, אחרי התלבטויות קשות החלטתי להיפרד אול יאני טועה כי אני כבר את עצמי לא מבינה עזרו לי!!!


אני לא מאמינה ככה ביום בהיר התחלה יפה של סיפור אהבה נגמרה, בגללי, אני לא מצליחה לעקל את העובדה שאני זאת שהרמתי ידיים במלחמה עם ההורים שלך, חשבתי שאני יצליח להתמודד עם זה הייתי בטוחה אבל כניראה טעיתי, נתתי להורים שלך "לנצח" כמו שאתה אומר אבל זאת לא המליה המדוייקת עם הורים אי אפשר להילחם כי תמיד אני יהיה בנך לבינהם. זה קשה לי לדעת שהם ששללו אותי בגלל שאבא שלי מהמר, אני יודעת שהסברת לי אלף פעם שלא רק אותי הם שללו הם שללו גם כל חברה קודמת שיש לך, אבל אצלי זה כבר הגיעה להרבה יותר משלילה, הם הגיעו למצב שהם התקשרו לבית שלי ואיימו עליי לא לבוא לאירוע שיש למשפחה שלך, הם הגיעו למצב שהשארתי בגדים ברכב שלך כדי להחליף אותם והם היו קרועים נישארתי איתך סבלתי את כל זה ידעתי לאיזה משפחה אני נכנסת אבל לא חשבתי שאני יגיע למצב שהם ישברו אותי וישאירו בי רק פחדים שאני יקשר אליך יותר ויאבד אותך, והנה היום אני מאוד קשורה אליך ומרימה ידיים אחרי שעזבת את הבית בגללנו!


אני יודעת עברת מלחמות איתם גם עם החברות הקודמות שלך ואף פעם לא עמדת על שלך ועכשיו שאתה כן עושה את זה אני עוזבת, אני לא יכולה הישאר עם העובדה שבגללי ההורים שלך ואתה לא בקשר, שבגללי אתה סובל והרחק מהם, אני לא מצליחה לחייך למרות שטוב לי איתך, אני יודעת שאתה לא אשם, אני גם מבינה אותך למה אתה באמת עוזב את הבית, הרבה פעמים הוכחת לי שאתה אוהב אותי אבל איך שנינו נעמוד מולם מול ההורים שלך שכל כך רוצים לרעתנו ורוצים שניפרד אתה באמת חושב שיש לנו את הכוחות האלה לעמוד נגדם? אני פשוט לא מצליחה לעקל עד איפה הם יכולים להגיע ועד איפה אני יכולה להתגבר... אבל היום אני כבר מבינה שלאט לאט אני ממך מתרחקת כי רע ללי בלב שרע לך כואב לי שכואב לך ואם אני יודעת שטוב לך איתי ואתה מחחיך אז אני בטוחה שאתה מגיע הבייתה או עכשיו שאתה מגיע לאחיך כי עזבת את הבית אתה רק בוכה בלילות, אני לא חושבת שהקשר הזה כדאי לך. אני אוהבת אותך ילד שלי אתה יודע כמה אני אוהבת אותך, אבל אולי הקשר הזה באמת זקוק לזמן? שהכל עם ההורים שלך ירגע?


אני מדברת עם גיסתך מנסה לא לבכות להראות לה שאני החלטית בפרידה ממך, ובתוך תוכי אני עושה את זה בשבילך, ונשרפת כי אני עדין אוהבת אותך, אני יודעת אני יודעת אהובי  שההורים שלך יהיו ככה עם כל בחורה, אני יודעת שאתה תחשוב שאני לא אוהבת אותך באמת כי אני אותך עוזבת אבל אני נשברת הם שברו אותי ניפצו לי את הלב עם כל הרוע שיש להם, אני זקוקה לזמן אני לא יכולה להיות מעורערת וכל שני וחמישי לבכות ולהגיד לך שרע לי ואז גם לך רע, אני יודעת שיהיה לנו קשה עם הפרידה ובמיוחד לך כי אני עוזבת אותך דווקא בזמן שאתה זקוק לי אבל אתה יודע אני פה תמיד אוזן קשבת ומשענת עבורך.


זה לא ניגמר אותו סיוט לקום כל לילה ולהזיל דמעות וישר אליך לטלפן ולבכות, זה לא ניגמר אותו כאב שכל בוקר לקום עם עוד דקירה בלב, לקום עם הרגשה שאולי היום הם יצליחו להפריד בנינו כי אני בטוחה שבמלחמה הזאת הם לא יכנעו, עדיף שאני יפרד כי אני לא מסוגלת לעמוד בזה שאני יקשר אליך עוד ועוד ובסוף אתה תיפרד בגלל ההורים שלך!


 


תן לי זמן כי אני באמת אוהבת אותך עזרו לי לדעת מה אני רוצה תעזרו לי לבחור איזו החלטה כי אני מבולבלת כבר תקופה ארוכה ולא מצליחה לצאת מהמשבר!!!!


נון