סיפור אהבה עתיק --> שוווה כניסהה

 



זהו סיפור ישן, שניתקע במעברי הזמן....
זהו סיפור על שני אוהבים,
 שנישבעו אמונים לנצח נצחים
על נסיכה יפיפיה,שחיכתה לאבירה,
על הלוחם שכבש את ליבה,
סיפור פגישתם בזמנם היה נודע,
מבטיהם הצטלבו לראשונה
על מפרץ מול אוניות על אוקניוס רחב
הנסיכה פגשה בו על אוניה
במסעה אל ממלכתה.
הוא היה לוחם שליווה את ספינתה,
כך התחיל סיפור אהבתם,



בלילות היו ניפגשים שני האוהבים
היו חוצים את השביל שבגן לעבר המפל,
שם הירח האיר אהבתם,
הבריק את המים בעת שבועתם...
-נישבע לא לעזוב את ידה,לא לישכוח את ליבה
-נישבעה לאהוב גם ברע, וגם בטוב,
-נישבעו לנצח לאהוב,


זהו סיפור נושן...שנישכח עם הזמן,
על המלחמה הגדולה,שמעתים היו חוזרים...
הנסיכה ביקשה מהאביר שלא יצא למלחמה,
אך הוא לחש,שעלייה רוצה הוא להגן,
זהו סיפור נושן,על אהבה כאובה,
האביר עלה על הספינה ניפרד
ואולי זאת הפעם האחרונה...שם על המיפרץ הם ניפגשו לראשונה,
שם על המיפרץ ניפגשו אולי בפעם האחרונה....


זהו סיפור ישן... על המלחמה שהסתיימה עם הזמן,
שם על המיפרץ חיכו הנשים לאבירים,נשים וילדים,
חיכו לבעלים ,ולאבות,היו שם דמעות על האבירים שחזרו מהקרבות,
היו שם צרחות על האבירים שנישכחו במילחמות.....


עם הזמן כולם התפזרו....איש לא נישאר על המיפרץ...
רק הנסיכה
שהורידה דימעתה,
הביטה לים ...ואולי... ..הוא לא חזר....
ליבה התכווץ מכאב
אלוקים לא התערב.....


זהו סיפור נושן, שעובר עם הזמן....
הרוח לוחשת סיפוריה כל לילה ....לילדי השלכת...


הנסיכה התחתנה ילדה ילדים......
וכול לילה היא והאביר הולכים לאותו מפרץ
ושוב נישבעים אמונים..... האביר חזר מאותה מלחמה....
זהו סיפור נושן.. על אהבה,אביר ונסיכה,ומלחמה כאובה