זה משחק בישבילך?

בלילות שוכבת על המיטה


מסתכלת על מקום, בוכה ובוכה


השקט השומם, המוסיקה בחדר


ההורים שלי שחושבים שאצלי הכל בסדר


אתה פשוט לא יוצא לי מהראש


ופעם חשבתי שזה רגש נדוש


אך זה התחיל להתקדם ולהתפתח


כמו חומר שריפה שהולך ומתלקח


אתה רואה אותי עצובה ושקטה


אתה שואל מה קרה, אתה לא מבין שזה אתה?


מנסה להסתיר, את הכאב לא מראה


אבל לא נמנעת מלכתוב את שמך בנשמה


אתה חרוט אצלי בפנים, בלב


אך כנראה שזה עמוק כי גובר הכאב


לפני כשבועיים הרגשתי מאושרת


יכולתי להרגיש איך להיות מאוהבת


הבאת לי נשיקה לאור הירח


נשאר לי הזיכרון וכמובן שהריח


ליווית אותי הביתה והזמנת מעלית


בזמן ההמתנה אותי הצלחת להרעיד


באתי לנשק בלחי לפרידה


אך במקום זה הבאת לי בפה נשיקה


אני בטוחה שאתה יודע וגורם לי לקנאות


אך איני יכולה את הכאב לא להראות


מתפללת לאלוהים שאשמר אצלך בלב


כי נמאס לבכות ולהרגיש את הכאב!