«::*°•מכתב פרידה•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

אני זוכר איך הכרתי אותך. סתם דיבור באיי סיק יו שהפך לשיחות בטלפון ופתאום אנחנו מוצאים את עצמינו בבית קפה..
אני זוכר את החוויות שלנו.. איך אמרנו אחד לשני: "בוא נלך על זה, נעשה צחוקים, אם תהיה פדיחה אז נספר את זה בבית אבות".
היינו משוגעים.. גם באהבה שלנו וגם בהתנהגות.. אם תרצי אפשר יהיה להגיד שנהנינו מהחיים.
היינו שנתיים ביחד.. אני הייתי חייל ואת כל כך רצית להיות בקרבי..
יום לפני הגיוס רבנו, אולי בגלל המתח, כעסנו אחד על השני אבל בכל זאת באתי אלייך לגיוס..
לא התנשקנו ולא כלום. היינו קרים אחד לשני.. למרות שבתוך תוכי רציתי לסיים את המשחק בינינו ושהחיוך יחזור כי בכל זאת, את מתגייסת עכשיו.
לא נישקתי אותך, לא חיבקתי אותי.. האמת שהצטערתי על זה אבל מה שגרם לי לבכות היה באותה שיחת טלפון.. הטלפון שלי צלצל ועל הצג הופיע לי השם שלך.
עניתי והייתי שמח.. עד ששמעתי את הקול של חברה שלך.. הרגשתי שמשהו מוזר קרה.. ראיתי שהיא מגמגמת.. היא לא ידעה איך להגיד לי את זה..
אבל בסוף היא אמרה לי שמחבל דקר אותך למוות והתחילה לבכות. בכינו ביחד אני והיא. כל כך הצטערתי שלא חיבקתי אותך בבקו"ם.. החיבוק האחרון שהיית מקבלת.
הוא היה צריך להיות כל כך חם אהובתי.. אבל לאלוהים היו תוכניות אחרות והוא לקח אותך אליו.
אני לא יודע מה התוכניות הבאות שלו. הייתי צריך לנצל כל דקה איתך ולהגיד לך שאני אוהב אותך וכמה את חשובה לי.
אבל עכשיו את חסרה לי.. ואין דבר שיוכל להחזיר אותך אליי.
אני לא מאמין בגן עדן אבל אני מקווה שאת נמצאת במקום טוב. אני מקווה שבגן עדן יהיה צבא.. שתהיי בקרבי ותגשימי את החלום שלך.
בזמן שאני בוכה והדמעות מרטיבות את הדף, כל מה שנותר הוא להגיד לך שאני אוהב אותך ותמיד אני אאהב..
אני מצטער אם פגעתי בך אי פעם, שלא חיבקתי אותך, שלא התנשקנו את הנשיקה האחרונה שיכלנו להתנשק.
תהיי בטוחה שאם הייתי יודע שזה יקרה הייתי נותן לך את החיים שלי רק כדי שתחיי..
לא יודע מה אלוהים חשב באותו רגע אבל מה שאני יודע שקשה לי לחיות בלעדייך.
אני מתגעגע..