לאחי התאום (גארפילד) - תאריך הגיוס / סילבסטר החתול.

הנה מגיע תאריך הגיוס,

תאריך של פרידה, תאריך של ביאוס,

אחרי 18 שנה שהיינו רק ביחד,

נישן בלילה, אני אדע רק פחד,

היית לצידי ככל שיכלת, ככל שאפשר,

ורק בשביל זה היה שווה לי להגיע למחר.

אבל עכשיו, כאן דרכנו נפרדות,

ל-3 שנים עם הרבה דאגות,

תהיה בטוח, אחי היקר, שלהירדם לא אצליח,

המחשבות יהיו עליך, אותך מראשי לעולם לא אשכיח,

נולדנו ביחד ונמות אחד לצד של האחר,

לא ניפרד אף פעם, גם כשהעולם ייגמר,

אני רוצה שתבין ששום דבר לא יכול, גם הצבא,

להרוס 18 שנה ביחד, עם הרבה אהבה.

אם אצליח להירדם, כל החלומות יהיו עליך,

זה מה שקורה לי בכל רגע שאני נמצא בלעדיך,

אני לא אשכח את כל הצחוקים,

ואת רגעי האושר הכל כך מתוקים,

אמא גם תדאג לנו ותישאר ערה,

היא תרצה שנתקשר ונספר מה קרה,

אני אגיד לה שאני מתגעגע מאוד,

והיא תתחיל לבכות, תתחיל לרעוד,

אני אגיד לה שתמסור לך ד"ש,

שתשאל אם יש לך משהו לספר, משהו חדש,

אני ארצה לשמוע שאמרת שהכל כרגיל,

אבל אני אדע שזה סתם עוד תרגיל,

כי לפני שנפרדנו, אמרת לי,

תשקר לאמא, תעשה את זה בשבילי,

תגיד לה: "הכל כרגיל והכל הולך",

אבל אני אדע שאתה בלעדיי הולך ודועך.

לא יצא לי עדיין לאמא להתקשר,

אבל אני אגיד שאני מתגעגע יותר,

גם אליה אבל במיוחד אליך, אחי,

בכל לילה נכנס לו העצב לתוכי.

למרות שלשנינו יש חברות פצצות,

המחשבות במקום עליה, רק אחריך רצות,

אם חברה שלי אליי בלילה אחד תתקשר,

אני אגיד שאני מתגעגע, אבל אליך יותר.

נולדת לפניי ב-10 דקות שגם בהן התגעגעתי,

למרות שעל העולם הזה כלום לא ידעתי,

לא ידעתי שניפרד באיזשהו יום,

הרי אנחנו תמיד ביחד, גם בכל מקום.

בתור האח היותר מנוסה, היותר גדול,

יש לי שאלה שרק אותך אני רוצה לשאול:

איך אוכל את הלילה לעבור?,

הנה, שוב הכאב נכנס לליבי, הוא מתחיל לחזור...