חיי כמו גאות ושפל-קשה לי לחיות....

לא, לא עוד

שיברון לב

וראש מדמיין

אשליות נשונות, שחוזרות ובאות



חיי כמו גאות ושפל

אתה בא ,והולך

אני מוצאת אחד אחר, ואתה חוזר

אני שונאת אותך, ובעצם אוהבת אותך

החיים יפים ,ואז הם מסריחים

אתה רוצה אותי , ויורה בליבי



הלב כל כך כואב ולא מרפה הוא צועק:

"הצילו, כואב לי,אני לא מפסיק לדמם"

אבל את צעקות ליבי אף אחד לא שומע וגם לא יישמע, כי מבחוץ הכל נירא מעולה...

להוריד את החיוף מפניי אני לא יכולה,

לפרוץ בבכי מול חזריי זה בזבוז של זמן!

כי שם דבר לא יוכל לרפא אותו, הוא גוסס, הוא עוד מעט מת וכשהוא ימות לגמריי אני ימות איתו ואז אולי אחרי מותי אני יגיע לתקופה ארוכה של גאות.



מה שמוזר זה שלא רק בגללך אני בוכה, יש לי כל כך הרבה בעיות בחיים... את האמת?

אני פשוט מעריצה את עצמי....

ל-ח-י-ו-ת עם כל כך הרבה בעיות ועדיין להוציא שמחה לעולם, לדאוג שלכולם יהיה טוב למרות שהחיים שלי בזבל זה דבר נפלא!



ולא!!!

אני ממש לא אגואיסטית ,לא חושבת על עצמי באמת שלא!

חחחחח לחשוב שהתחלתי לכתוב מכתב אהבה וזה הפך להקדמה של התאבדות.

אני יודעת שלהתאבד זה לא הפתרון הכי טוב אבל כרגע זה נירא ליהמשכח כאבים הכי טוב ללב שלי.



פה אני מפסיקה לכתוב כי עוד מעט יתחילו לרדת לי דמעות ובבקשה אל תחשוב שהסיבה שלי לרצון לשים קץ לחיי היא אהוב ליבי הוא רק בעיה 1 מתוך עשרות...



ועוד משהו אני לא ילדה מסכנה ולא רוצה רחמים אני רק מרגישה שאני חייבת להיתפח למישהו,למשהו להוציא את כל מה שיש לי להגיד אבל אין לי למי ובגלל זה כתבתי לך...

-שלי-