לאלוקים...

אני מצטערת שאני מטריחה אותך ומסיחה את דעתך מן הדברים היותר חשובים..


אבל יש כמה שאלות שלא נותנות לי לישון בלילה..


אתה רואה בעיניך את מה שאני עוברת כל יום, כל לילה,כל שעה..למה? מה עשיתי לך, או לו? זה נראה כאילו שכחת שאני קיימת ואתה לצידו.. אלוקים תעצור רק לרגע.. את המחשבות שטסות לי בראש..את הזכרונות שהיו אמורים להיות מאחור..את החלומות שלא נותנים מנוח.. את האהבה שנשארה בי עדיין.. אני צריכה שתהיה איתי רק ליום אחד שתוכל לתת לי לחדש כוחות, כדי שאצא למלחמה הזו משוריינת..מלחמה של לשכוח גבר אהוב. כבר חודש וחצי שהוא לא כאן אחרי 4 שנים של אהבה מטורפת, אהבה שעברה את כל הקשיים. אבל מריבה אחת הרסה את כל מה שבינינו...ואני מרגישה כאילו חיי נעצרו..הכאב מנסה בכוח להשתלט על חיי, ואני נלחמת בכל כוחי להיות חזקה ולא להכנס לכאב הזה, לא לחשוב, לא לזכור, לא לחלום, לא לבכות..אבל קשה לי..וכן אני עדיין בוכה..ואתה רואה אותי כל פעם מתרסקת מחדש וכאילו לא אכפת לך..אני יודעת שאתה עסוק בדברים קצת יותר חשובים..ואני מבינה אותך, הרי יש לנו עולם מטורף בחוץ..אבל..


אני בדרך כלל לא מבקשת ממך כלום ועכשיו אני רוצה לבקש..תחזיר לי אותו לכאן..שאוכל להגיד להתראות כמו שצריך.


ואני מאמינה בך שתמלא את המשאלה הקטנה הזו..כי אף פעם לא ביקשתי ממך כלום..ואז לא אפריע לך עם הבעיות הקטנות שלי בזמן שיש לך עולם שלם לסדר..


אני