יושבת לי כאן

יושבת לי כאן, על חוף הים


החוף אליו ברחנו, מהכל ומכולם


נזכרת במגע המלטף


בגופך אותי עוטף


נזכרת וכואבת כי זה נגמר


או כמו שאמרת... פשוט עבר...


 


 אוספת חול בידיי, הוא בורח מבין האצבעות


כמו שאתה ברחת ועזבת אותי לבד לחיות


אני זוכרת כל רגע ורגע שהיינו ביחד


כואבת ושוב מתגבר בי הפחד


הפחד מלהיות לבד


הפחד שאותך איבדתי לעד...


 


חיוך על פניי עולה כשאני נזכרת באותו ערב כשעל הספסל ישבנו


כשפתיך אספו את שפתיי, כשכל רגע ורגע רק אהבה ידענו


כשהגיע אותו כלב ואותנו ניסה להפחיד


רוצה כל כך לך להגיד


שזה לא הכלב אלא המגע שלך שאותי הרעיד...


 


הייתי נותנת הכל לעוד ערב אחד איתך


לחוש את המגע החם ולהיות רק שלך


לחזור להיות שוב מאושרת בין ידייך


כי הרי העצב לא מרפה לרגע, עכשיו כשאני בלעדיך..


 


תמיד אמרתי לך ואני מקווה שגם עכשיו אתה יודע


שהאהבה שלי אליך רק מתעצמת מיום ליום


ושבליבי מרוב אהבה אליך כבר לא נותר מקום


אז אף אחד אחר לא יתפוס את מקומך


ליבי בשלמותו שמור תמיד רק לך!!!


 


אם היית יודע כמה גופי משתוקק את גופך לחבק


להיות איתך ולדעת שרק עליי אתה מביט ורק אותי מנשק


כי אותך אני צריכה יותר מכל דבר אחר בעולם


אתה כמו האוויר לנשימה, אתה האחד מבין כולם


את אהבתינו תמיד, כל חיי אזכור


ואני רק מחכה לרגע בו נחליט לחזור


כי אני לא אוכל לשכוח גם אם אנסה,
איתך אלך על הכל, בלי חרטות ומחסה.