+*+הפנימייה לאומנויות+*+ 27

"נו שמישהו יגיד לי מה קורה!".צעקתי עליהם.

"עידן השתכר,הוא לא במצב כל כך טוב".ענה לי אחד

נכנסתי לחדר,ועידן היה שרוע על הרצפה,משותק.

סחבתי אותו ונתתי לו מים,לאט לאט ההתקהלות סביב החדר דעכה.

השכבתי אותו במיטה ויצאתי מהחדר.

הגעתי לחדר שלי שם חיכה לי עוז.

"את זוכרת שמחר אנחנו מופיעים?".שאל

"כן,נצטרך להתאמן".עניתי

"באולם הספורט בעוד חצי שעה מתאים לך?".שאל עוז

"אני אהיה שם".הבטחתי.

נכנסתי להתקלח,התארגנתי,לקחתי כמה דברים והלכתי לאולם הספורט.

לא היה שם אף אחד,רק עוז חיכה לי.

התאמנו כמעט שעה,ואני זוכרת שחוץ מפספוס אחד שלי הכול יצא טוב.

כשהתכוונתי ללכת,עוז עצר אותי.

חיבק אותי,הרגשתי את נשימתו החמה על כתפי,והידיים שלו שליטפו את פניי.

התקרבתי לנשק אותו,ואז נפתחה הדלת.

"סופה אנחנו יכולים לדבר?".שאל עידן,ואני בפחד התנתקתי מעוז.

"תגיד מה הבעיה שלך?!,כל פעם כשאנחנו עסוקים אתה מוצא תירוץ להפריע לנו?!".התעצבן
עוז,זה באמת היה בלתי נסבל.

"אני כבר חוזרת".יצאתי לעידן

"הייתי אידיוט מושלם".עידן אמר ישירות

"כל אחד ששותה מתנהג ככה".עניתי

"לא,הייתי אידיוט גם לפניי,לא ראיתי את האהבה שלי אליך כחשובה יותר מצרכים
טיפשיים".הוא אמר ועיניו נצצו.

"עידן,זה נגמר,אתה לא יכול לפגוע בי יותר ממה שכבר פגעת".אמרתי בכאב

"סופה תני לי עוד הזדמנות,בבקשה".הוא התחנן ועיניו דמעו

"אני לא מסוגלת עידן,אתה מקשה עליי,תן לי לחיות בשקט,דיי כבר עם זה,מה יקרה בעוד
חודש? הא?,שוב תשגע אותי עם צרכים,ניפרד תשתה ותבוא להתנצל?!".אמרתי ברוגז.

עידן שתק,כשהוא כבר בא להגיד משהו יצאתי עם משפט משלי:"טוב לי ככה,בוא נישאר
ידידים".נשקתי לו על הלחי ונכנסתי חזרה.

עידן לא הפריע לנו באותם השעות יותר.

סיפרתי לעוז על השיחה שהייתה בחוץ.

עוז ליווה אותי לחדר בתום האימון ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים.

בלילה לא נרדמתי,אולי ההתרגשות לקראת המופע מחר,אולי ההתרגשות מהיחסים עם עוז...

***

התעוררתי בבוקר התארגתי,ובא מיניבוס לאסוף את הקבוצה ואת המורה לתיאטרון לתיאטרון
הבימה בתל-אביב.

בבימה עשינו חזרות גנרליות למופע קטינים בערב.

התרגשתי כל כך כשעליתי לבמה ושיחקתי לצד עוז,הרגשתי שאני בעננים.

אחריי שהסתיימה ההצגה ועלינו להשתחוות,הספקתי לשמוע קריאות חזקות ומחיאות כפיים שלא
פסקו-הייתי מאושרת.

נכנסתי לחדר ההלבשה והתיישבתי,

דפיקה בדלת."כן?".עניתי

עוז נכנס,בירך אותי וחיבק אותי חזק.

הרמתי את ראשי אליו,ידעתי שכל חלומותיי ייתגשמו עכשיו,התקרבתי אליו,נושמת את אותן
הנשימות שלו,הלבבות שלנו פועמים בקצב אחיד.

נישקתי אותו.

פתאום הדלת נפתחה ברעש חזק ועידן עמד בפתח עם זר פרחים כשאני חבוקה בזרועותיו של
עוז...