היא בוכה

היא בוכה,


היא צועקת,


היא מכה,


היא מתלבטת.


לפעמיים אני רואה אפילו נשמה.


אני לא בטוחה שהיא חייה,


לפי דעתי זה רק גופה.


היא נוטלת אהבה, שמחה, שלווה.


היא נטולת חיים.


את הכאב שלה היא מוציאה עלי.


את הדמעות על הכרית.


אני רוצה לחבק אותה


להגיד לה שלא כך חייב להיות.


אני רוצהלהגיד לה


"אני אוהבת אותך עכשיו. מחר אני ישנא אותך"


כי אני יודעת שכך זה.


אני יודעת .


אני יודעת.


דמות שחורה, דמות אפלה


לך זה מוקדש!