את ההרגשה של האכזבה, אני מכירה....

תגיד לי, למה כל פעם שאני מתאהבת אני נפגעת? למה הדברים לא יכולים להסתדר פעם אחת, רק אתה ואני!!! נכוויתי פעם, והסתכנתי שוב...חשבתי שאתה שונה, חשבתי שיש משהו מיוחד, משהו יפה....אבל אתה בדיוק כמו כל שאר הבנים, לא יכול להבין, מה אתה גורם לי להרגיש...לא רואה איך כל נשימה שאתה לוקח משנה את חיי, כמו עיוור לא מבין שרק אותך אני אוהבת ורק לך אני זקוקה!!!!! אבל מאוחר מידי כבר להסביר לך, כי לי כבר אין תקווה....אתה נתת לי תקווה, וכשהלכת היא נעלמה..

לפעמים אני פשוט לא מבינה, איך אתה לא מבין....איך אתה לא רואה את עוצמת אהבתי אלייך..

כל כך הרבה רמזים אני שולחת לך, ואתה כאילו מתעקש לא לראות...משכנע את עצמך לא להבין..!!

נשמה, אני כל כך זקוקה לך, מה אני אמורה לעשות בלעדייך עכשיו??.

אני יושבת לי פה מול המחשב וחושבת....על כל הפעמים שהצחקת אותי, על הימים שנפגשנו, על הדברים שדיברנו....על הפעמים שכעסנו, שהשלמנו...

אני בחיים לא אשכח לך את היום שאמרת שאהבתך אליי לא סתם, שהיא לא תיגמר כל כך מהר...

חשבתי שאולי אתה אומר באמת, אבל בתוך ליבי ידעתי שאתה משקר....

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי....יושבת במיטה מסתכלת על תמונתך ובוכה..

בוכה על כל הימים הלילות, שחשבתי עלייך...בוכה על כל החיים שלי שנהרסו בלעדייך..

אני באמצע סערת רגשות, יודעת שבלעדייך לא אוכל לחיות...

אבל לראות את פרצופך אני פשוט לא יכולה, זה רק גורם לי לשנוא את עצמי על זה שאני כבר לא אהובתך...

אני אשרוף את תמונתך, או אקרע אותה, מצטערת..אני פשוט לא מסוגלת...

זה או זה או להרוג את עצמי, כי בלעדייך חיים אני לא יכולה לתאר במוחי....

ברגע שאני בך התאהבתי, אתה ממני שכחת...כאילו לעולם לא הכרת אותי...

דווקא עכשיו, שאני רוצה אותך כל כך, אתה מסתתר, מתחבא, מתחמק..

למה??? תסביר לי למה???

למה לא אכפת לך ממה שהיה בינינו, היינו כל כך קרובים....יכולתי לדעת שאני חשובה לך...

רק לפי העיניים...העיניים שעכשיו מתחמקות ממבטי...שכל כך לא רוצות לראות אותי!!

נשבעת שאתה שונה, שלעולם לא תהיה מסוגל לפגוע בי....שתישאר לצידי לעולם, שלא תשכח אותי...שגם שהכל ייגמר נהיה עוד יחד, גם בחלומות...

נשבעת שלא משנה מה יקרה נסלח אחד לשני, לא ניפרד אחד מהשני....נישאר קרובים, גם לא כאוהבים...אפילו כידידים...

אבל עובדה...עובדה שהתרחקת...עובדה שעלינו בזמן האחרון בכלל לא חשבת..

ראית את אתה מתייחס אליי, ראית אותי נפגעת, אבל בכל זאת המשכת...

אתה חושב שאני משחקת משחקים, אבל זה קורה רק בגלל שאני כל כך חסרת ביטחון בקשר אלייך, בגלל שאתה כל כך חשוב לי ובגלל שאני מפחדת לאבד אותך אני צריכה להיות בטוחה שגם אני עוד קצת חשובה לך...

אני לא משחקת תמימה, אני לא משחקת בך, אני משחקת בעולם שלי, הורסת אותו במו ידיי....

הצלחת לחדור לתוך ליבי...לנעוץ בו את החץ שלך, ולברוח...

כבשת את עולמי, רצית אותי והתחרטת..

כרגע אמרת לי שאותי אתה כבר לא אוהב....לא יכולתי לעמוד בזה, פשוט ברחתי...כמו שאמרת, כמו ילדה קטנה....אבל ילדה קטנה, שאוהבת עד עמקי ליבה...ילדה שזקוקה לך....

מזמן אותי אתה כבר לא אוהב, אבל הסתרת את זה, ופשוט שינית את עצמך, ככה שאני יבין את זה לבד....כל העולם ידע שאותי אתה כבר לא רוצה!!

אבל אני הכחשתי, חשבתי שאולי...אולי יש בינינו עוד סיכוי, אבל לא, אני לא משלה את עצמי יותר..

אותך איבדתי ואני עלייך אוותר...

אתה כבר בטח מאוהב, ורואים את זה עלייך...אז אני ישכח מהחלום של שנינו ביחד..

כי את ההרגשה הזאת של הכאב, האכזבה, על החלום שהתנפץ, אני כבר מכירה....



עדי .י.