המכתב הזה מוקדש לאהובי שנתש אותי

במבט ראשון התאהבתי,ומאותו היום רק עליך חשבתי,

רציתי להיות בקרבתך,ולדעת מה בליבך

אני יושבת לי בחדר וממשיכה לקוות שאולי משהו עוד יכול לקרות

אך אפילו אתה אמרתה שזה לא הגיוני

כי מצאתה לך משהי וזאת לא אני

לילות ארוכים מעלה זיכרונות,על אותם רגעים,דיבורים של שעות

אך הזמן עובר השעות חולפות ובינתיים לבי נשבר לחתיכות

ואתה עדיין משחק אותה עיוור ואפילו שלום בקושי אומר

מה סך הכל אמרתי שהתרחקתה?...

תאמת שאותך אני אוהב....

כולם אומרים לי אותך לשכוח אך לא מבינים

שאין לי לאן לברוח שאותך קשה לשכוח

כי אהבה כזאת יש פעם בחיים