הלב המדמם

נסיך שלי ,אם רק היית יודע שאני עדיין חושבת עליך..חושבת אחרי 3 חודשים של פרדה אני יודעת שאתה עדיין מרגיש אלי משהו ואולי אפילו אהבה אבל שתדע אני עדיין חיה באותו האגדה, באותו המחשבה שאתה הנסיך ואני הנסיכה אבל אהוב שלי למה הסוף שלנו לא כמו בכל אגדה שבה הנסיך תמיד נשאר אם הנסיכה?הלב מדמם..והראש 24 שעות במחשבה עליך יש לנו משהו ששנינו לא רוצים לוותר עליו ואולי זה הגעגוע לאותם הזמנים של הביחד אתה בלי הפסקה מתקשר וכנ''ל גם אני .אבל אני לא יודעתעם הכל הופך כמו אז לקשר רציני אהוב רק שתדע שהלב אף פעם לא יהיה שלם כי חצי ממנו נמצא אצלך חצי שאני רוצה שישוב אלי כי ככה אף פעם אני לא אהיה שלמה רוצה לשכוח, להתקדם הלאה אבל הלב מסרב..הוא מתעקש שתישאר לפעמיים אני מגיעה למצב של יאוש. ואני במלחמה... הראש אומר להרפות והלב מסרב..כי נמאס אתה לא מתבגר.אבל אני בטוחה שיום מן הימים יגיע ותבין באמת מה הפסדת ואז יהיה כבר מאוחר מידי כי אני כבר לא אהיה שם ..אני לא אהיה אותה אחת שמחכה לך אני יודעת שאתה עדיין אוהב רק חבל שאין לך ת'אומץ הזה לבוא ולדבר ולפתוח רגשות כי אני ניסיתי התיאשתי נמאס לחכות אהוב שלא תבין לא נכון.. אני לא כועסת עליך .. אני עדיין אוהבת אותך אבל לא רוצה לסבול בגללך..!!