לו הייתי שלך, היא

לו הייתי שלך/ רון דראי


 


לו הייתי שלך,


שדה קוצים היה נובל


רק היפים היו עולים


עד לתום התבל


כן רציתי,


להיות אני שלך.


הייתי רוצה אותך.


 


והזהוב חלף,


והכפור הגיע


מגיע שתבקיע


מאת הכסופה


לבושה בכתר


ועומדת על הגשר


כי לו הייתי שלך


כן היית לובשת


 


לו הייתי שלך, שדה קוצים היה..


רק היפים היו פורחים


עד לתום הנובל שן שרציתי, להיות אני שלך


הייתי רוצה אותך


 


האהבה הנרגשת


הרצינות המוחלטת


מחקו את אהבתה הלוהטת


כן היא נבלה כמו הר


שמתרסק בידי הנזק.


 


והבקיעה הנחלטת


גם היא לא נחרצת


רק הפסגה שנחרצה


ירדה מלמעלה כמוך,


כשרצית לעלות חזרה.


 


היא/ רון דראי


המתיקות המרירה,


היא שכבשה ותי.


הרגישות הנדירה,


היא שריככה אותי.


ואולי הן המילים


פשרם הנוגע


מתחלחל כאין ספור


היופי הנוגע


ננשב לאחור


האהבה שנשארה


נתלשה מהמקור


ועכשיו אין אפשר


לחקור את הפשרה


הלוהטת הריככה כוכבים


של סימנים ותיקים


שאולי נמחקה ולו בסימנים


הסימנים שפילסת


את דרכך לאחור


שנשרת מהמקור


ועכשיו הכל אפור.