האהבה הראשונה פרק יח'

אני: ביי.. ואז היא אמרה לו דרך אגב צחי אני מאוד מאוכזבת ממך אני שמעתי מה אתה
ובטי עשיתיםם... נעשיתי אדומה לא חשבתי שהיא תתחיל לדבר על זה.. אמרתי לה טוב אמא
זה לא קשור עכשיו את יכולה ללכת בבקשה אנחנו מדברים ואז צחי אמר לי לא לא תני לה..
על מה את מדברת שרה אני לא מבין.. ואז היא אמרה לו אני יודעת ששכבתם..









לא יכולתי לנשום כבר שיוווו איזה פאדיחות עכשיו גם אם היה סיכוי קטן והכי קלוש
שנשלים הוא כבר לא קיים צחי היה בהלם שהיא יודעת.. הוא אמר לה שזה היה בהסכמת שנינו
ואני חיזקתי אותו ואז היא אמרה לו אבל בכל זאת לא יכולת להיזהר אתה יודע שהיא קטנה
קצת לחשוב... ואז הוא פשוט רצה לריב איתי עוד יותר או פשוט הוא רצה שאני לא יפנה
אליו יותר בחיים אז הוא המציא ואמר לאמא שלי שהוא לא הראשון שלי זאת אומרת ששכבתי
עם עוד מישהו לפניו.. הייתי בהלם לא האמנתי עליו בחיים שהוא יעשה לי דבר כזה התחלתי
לבכות לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ואז הוא המשיך ואמר לאמא שלי שהיא לא תחשוב
דברים רעים על אבי כי זו לא הפעם הראשונה שהשתכרתי ושבחופש הגדול אז כל יום היינו
משתכרים כמעט.. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי אמא שלי הסתכלה עלי ולא ידעה מה לעשות
היא לא האמינה שהוא מדבר על הבת שלה אמרתי לה אמא לכי הביתה אני צריכה לסיים לדבר
איתו אני עוד מעט יחזור.. היא התחילה לצעוק מה עוד מעט אני כבר לא סומכת עליך בטי
את שמעת מה צחי אמר לי עליך עכשיו איך אני יכולה לסמוך עליך??? אמרתי לה אמא אני
יסביר לך הכל שאני יגיע הביתה תני לי לדבר איתו רבע שעה.. היא הסתכלה עלי במבט
מאוכזב ואמרה לי לחזור כמה שיותר מהר והלכה.. הסתכלתי על צחי ואמרתי לו "בן זונה
מפגר" אני לא רוצה לשמוע עליך יותר בחיים שלי מה חשבת לעצמך שאמרת את זה?? למה עשית
את זה??? אתה לא מבין שאני אוהבת אותך נמאס לי ממך צחי אני מצטערת על היום שהכרתי
אותך בכלל אני לא סובלת אותך אני לא רוצה לראות אותך בחיים מה קרה ליחס ולכבד שנתת
לי פעם הכל נעלם?? מה קרה למה שהרגשת אלי גם הכל נעלם צחי אתה פשוט מגעיל אותי ובזה
הרגע הסתיימה השיחה הזאת ואז פשוט הלכתי...... באותו יום לבשתי חולצה כזאת דיי
צמודה שהראו איתה את העגיל שיש לי בפופיק (ההורים שלי לא יודעים שיש לי) ואז הוא
אמר לי דרך אגב העגיל שלך בולט תיזהרי שהם לא יראו אותו.. הסתובבתי אליו ואמרתי לו
נו באמת כאילו אכפת לך... הגעתי הביתה כמובן שאמא שלי תקפה אותי בשאלות אמרתי לה
שאת זה שהוא לא הראשון שלי הוא סתם המציא כי הוא היה עצבני עלי (מה שבאמת נכון) וזה
שאני השתכרתי בחופש אז זה נכון אבל לא כל יום כמו שהוא אמר אמא שלי לא האמינה לזה
אבל בסוף לא היה לה בררה גרמתי לה להאמין... לא היה לי כוח לבכות בכלל הגעתי למסקנה
שהוא פשוט לא שווה את זה.. התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה שהוא יחזיר לי עם
מישהו את כל הדברים שיש לי אצלו ויש לי הרבה....

צחי: בסדר אני יחפש אותם ויבא לך אותם

אני: לא מאמי אתה אל תתקרב אלי תשלח לי אותם עם רן או משהו

צחי: טוב

צחי: רגע

אני מה אתה רוצה???

צחי: בטי את בסדר?

אני: מה?

צחי: כאילו מה עם ההורים שלך מה אמרת להם?

אני: שנינו יודעים שלא אכפת לך פשוט תגיד לי מה אתה רוצה?

צחי: לדעת אם את בסדר

אני: ממש בא לי לבכות איזה רגיש כן תודה עכשיו ביייייי

צחי: בטי?

אני: מה???????????????????..

צחי: אני מאמין שהכל לטובה אז קחי את זה בסבבה

אני: תגיד לי מה אתה מדבר ברצינות??? מה אתה מסטול או משהו?? אתה תיקח את זה בסבבה
תיקח את זה איך שאתה רוצה ואני ייקח את זה איך שאני רוצה!!!!!

וניתקתי את השיחה..

אחרי שניתקתי את שיחה התחלתי לבכות הבנתי שאין לי הזדמנות יותר לדבר איתו בחיים זהו
הכל נגמר לא יכולתי להפסיק לבכות כל הלילה בכיתי לא נרדמתי שמעתי שירים שלי ושלו
ובכלל במשך כל החודש רק חשבתי עליו היה לי מבט עצוב בעיניים לא היה אכפת לי מכלום
פשוט רציתי לחזור ולחבק אותו.. אני פשוט ילדה סתומה איך אני יכולה להמשיך לרצות
ייצור כזה אחרי כל מה שהוא עשה לי אני עדיין אוהבת אותו ומוכנה לסלוח לו נשבעתי
לעצמי שאני לא ידבר איתו בחיים וגם אם אני יחזור לדבר איתו אז הקשר שלנו לא יהיה
יותר מידידים אני בחיים לא יחזור לקשר שהיה לי איתו פעם.. אבל למה סתם לבנות.. הוא
בכלל לא רוצה לדבר איתו..

זה כבר ראש השנה ואנחנו עדיין לא מדברים אנחנו לא מדברים כבר חודשים וכמה ימים
העונש שלי כבר נגמר אני לא מסוגלת לזה כבר אין דקה שאני לא חושבת עליו אין משהו שלא
מזכיר לי אותו כמה ימים לפני יום כיפור החלטתי שאני יתקשר אליו ויגיד לו שאני רוצה
לפתוח איתו דף חדש לשכוח מהכללל הכלל כאילו שאנחנו לא מכירים..

הגיע יום כיפור.. השעה הייתה בערך ארבע עוד מעט נכנס הצום צריך עוד להספיק לאכול
ארוחה מפסקת אני לא יודעת אם כדי לי להתקשר אליו.. השתכנעתי והתקשרתי...