📚 סיפורי אהבה
הבלונדיני שלי.. פרק 25
👁️
1,134 צפיות
💬
2 תגובות
תקציר הפרק הקודם..:
"......הסתכלתי בשעון השעה הייתה 6 וחצי בערב... הדלקתי את הפלאפון ובאתי להתקשר
לערן... ברגע האחרון ניתקתי ונכנסתי עמוווק עמוווק בתוךך הפוך...
מתכרבלת... וחושבת....... "את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד
מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה
שגורל שלך יחליט בשבילך..."
אולי היא צודקת???
וככה שראשי מלא במחשבות...
נרדמתי........."
פרק 25:
צלצול השעון המעורר העיר אותיי!!
גררררררררררררררררר למה הוא תמיד חייב להפריע כשיש לי קצת שקט???
השעה 7...
מה?? ישנתי רק חצי שעה???
אפשר לחזור לישון....
בדיוק כשעצמתי את עיניי צלצל הטלפון בבית....
לא נתתי לו להפריע לי וחזרתי לישון....
ברקע אני שומעת את המזכירה הקולית...
"דניאל!!! קומי מאמי כבר שבע בבוקרר!!!! התקשרתי כי כמו שאני מכירה את הבת שלי היא
בטח עוד בחלום השביעי.... קומיייייי את תאחרי לבצפרר!!!"
"בוקרררר?????" חשבתי לעצמי העפתי מעליי את הפוך וזינקתי על הטלפון...
"אמא!!" "דניאלווש בוקר טוב מאמי!! הצלחתי להעיר אותך??"
"לא... השעון העיר אותי...קמתי לפני 10 דקות..."
"יופי מאמי!! אז לכי תתארגני!!! אנחנו חוזרים בצהריים!!" "אוקייי!! בייי!!"
אני לא מאמינה שישנתי עד הבוקרר!!! איזה חיה אני!!!!
ירדתי למטה ועברתי בדרך ליד המראה הגדולה...
'אוקיי דניאל מאמי.. המקלחת זועקתתתתתת לך!!!!!!' חשבתי לעצמי ונכנסתי להתקלח...
בתוך המקלחת עוד נזכרתי במה שהיה אתמול עם קורל ואמרתי לעצמי "אולי באמת אני צריכה
קצת חופש??" כןן.. למה לא?? לא יזיק לי להתרחק מפה....."
שטפתי ממני את הסבון ויצאתי מהמקלחת....
"7 וחצייייייי!!!! אוייי מיי גאדד!!!!!"
טסתייייייייי למעלה!!! הוצאתי מכנס טרנינג וחולצת בצפר והתלבשתי במהירות!!!
דאודורנט.. בושם.. קרם פנים....
איפה המברשת נעלמה ליייייי?????
ירדתי למטה גוררת אחרי את התיק הכבד...
גרבתי גרביים ושמתי נעליים...
העברתי סירוק בשער ושמתי טיפה קרם...
"עשרה לשמונה..." פוייייייייייי...
עכשיו הרשיתי לעצמי לנשום........
קורל באה בשמונה ועשרה ככה שאפשר להרגע קצת...
שמתי את התיק ליד דלת הכניסה ונזרקתי על הספה...........
"לאן אפשר לנסוע??" חשבתי לעצמי... "אני מתה להתרחק מפה..." "אולי לאילת???? כן
רעיון לא גרוע בכלל..."
חייכתי מרוצה מעצמי...אבל מהר מאוד החיוך נמחק...
"מה אילת?? מאיפה לך כסף???" - נקודה טובה....
"אמא!!!" עניתי לעצמי.. והרשיתי לעצמי לשוב ולחייך...
"ככה אני יתרחק קצת מכולם... מבן.. ומהפילגש הזאתי שלו... כלבהה!!! איך הוא מישש
אותה... ונישק אותה... ועוד באמצע הגן שעשועים!!!!! הוא לא מתבייש???? מטומטםם!!!
יעשה לי טוב לשכוח ממנו.... אבל אני יתגעגע לערנוש....
אוייייייייי שיטטטטטטטטטטט ע-ר-ן-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שכחתי ממנו לגמריייי
אתמוולללל!!!!!!!"
אני וערן קבענו שאחרי האימון שלו הוא יבוא אליי... ואני נרדמתי כמו איזה ממוטה.....
אוייייייייישש נווו איזה טיפשההה!!!!!
רק אז נזכרתי בפלאפון שלי... עליתי למעלה והתחלתי לחפש אותו...
הפכתי את כלללללל החדרר ולא מצאתייי... "אוחחחחחחחח נוו פלאפון מטומטםם!! איפה
אתה??" דיברתי לפלאפון כאילו הוא פיתאום יענה לי!! חחח איזה טיפשה....
התעייפתי וישבתי... ופיתום אני מרגישה רטט...
קמתי מהר!! הנה אתהההה!!!!!!
הרמתי את הפלאפון ועניתי.... "דניאלל???" "פה!!!! מה קורה קורל???" "הכללל טווב!!
את יורדת??? אני מחכה לך למטה....." "אוקיי!!" "בייי.." ניתקתי...
הסתכלתי בפלאפון... 7 שיחות שלא נענו... 5 מערן ו- 2 ממספר חסום.... "מעניין מי זה
יכול להיות?"
חשבתי לעצמי בעודי יורדת במדרגות לכיוון התיק שלי...
2 הודעות!!
ערנוש שלייי- "נשמה שלי למה את לא עונה? קרה לך משהו?? תעני לי את מדאיגה אותי...."
מסכןןן שליי!!! איזה מותקק!!!
ערנווש שליי- "יפה שלי הלכתי לישון... לילה מתווקה ומקסים כמוך!!! מתגעגע...."
קראתי את ההודעות ונמלאתי רגשות אשם...
"איך יכולתי ככה להבריז לו אתמול???"
חשבתי שעוד כמה דקות אני כבר יהיה בבצפר.. ואז אני יעשה איתו סולחה.... התלהבתי
מהמחשבה ויצאתי החוצה..
אל קורל שבטח כבר התייבשה....
יצאתי ונעלתי את הדלת אחריי...
"נווו איזה יופי!! הפרינססה הועילה בטובה לצאת מהבית....."
"חחחחח בוקר טוב גם לך!!!" "חחחחחחח פוסטמהה!!! מה קורה???" "הכל טוב מה איתךך???"
"בסדרר..."
התחלנו ללכת...
"נו... -שאלה פתאום קורל- איך את מרגישה אחרי אתמול??" "אממממ קצת יותר טוב...
ישנתי שינה עמווקה.. משחזרתי ממך ועד שבע בבוקר..."
"באמתת?????" "כןן!! ראית מזה????" "חחחחחחחחחח" "אבל יצא לי קצת לחשוב על מה
שדיברנו........"
"נוו..." "והגעתי למסקנה שאני באמת זקוקה לחופש...." "יופי מאמי!! אני שמחה שהגעת
למסקנה הזאתי...."
"כן... בואי נומר שאפילו אם החופש הזה לא יעזור לי הוא גם לא ממש יזיק לי..."
"צ-ו-ד-ק-ת-!!!" אמרה קורל בהתלהבוות... "אבל מה תעשי עם ערנרן?? אני מפחדת שהוא
ימות מגעגועים..."
"אל תדאגיי!! אני יטפל בוו... ואפרופו ערן..........."
התחלתי לספר לה על כל מה שקרה לי איתו ביומיים האחרונים מסכן...
מאותו היום שהוא ישן אצלי... ושהתנשקנו... ושהתבלבלתי בינו לבין בן..... ואז שהייתי
אצלו עם אח שלו ועד הגן שעשעועים.. עם כל זה שראיתי את בן ואז ההכרזה של ערן על
אהבתו בפני כולם חחחחחחח... ושקבענו אתמול והברזתי לו....
"נו מה את דפוקה??? הוא שלח לך שתי הודעות ולא ענית לו??????"
"איך את רוצה שאני יענה לו?????? מתוך שינה?????? אני אומרת לך שישנתי...
י=ש=נ=ת=י=!!"
"טוב שכבר הגענו לכיתה... ככה תוכלי לדבר איתו......"
"כן... את צודקת..."
בעודנו מדברות.. צעד לעברינו אושרי...
"שלום בנות!!" "חחחחחחחחחחח שלום שלום!!" ענינו שתינו...
"מה קורה.??" הוא שאל... "הכל בסדר מה איתך??" ענתה לו קורל..."בסדר... ואצלך
דניאלוש??" "הכל טוב..." "ראית במקרה את ערן??" שאלתי..
"לא... נראה לי שהוא עוד לא הגיע...."
"תרגעוו מה קורה לכםם!!" "דיייי בןןן!!!!!!!" "עזווב אותווווווווווווווווו!!!!!!!"
שמענו צרחות איומות מהכיתה...
"בן?? שאלתי.. "מה קרה לווו???" רצתייי מהר אל תוך הכיתה ואושרי וקורל אחריי...
ומה אני רואה שמהה?????
את תום!!!!!!!! ואת בן!!!!!!!!! הולכים מכווותתתתת... אבל שאני אומרת מכווווותתתת
אני מתכוונת מ=כ=ו=ת=!!!!
העפתי את התיק שלייי ורצתי אל תום...
ידעתי שכמה שהוא חזק בן קורע אותווו...
תפסתי את תוםם וניסיתי להחזיק אותוו.. אבל הוא לא נתן ליייייי....
"תוםםם דייייייי!!!!" צעקתי אליו והוא הסתובב אליי ירד לו דם מהאף...
"אתה בסדרר???" שאלתי כולי מבוהלת ונגעתי בפניו...
"כן.. אני בסדר... רק זוזיי..."
"לאא אני לא זזה!!!!!!!!! מה אתה חושב שאתה עושהה????"
הוא תפס אותי סובב אותי ואמר לי "זה לא עניינךךךך!!!"
היה לו כעס בעיניים...
כעס שלא ראיתי אף פעם... לפחות לא כלפיי...
בשנייה שאחרי זה הרגשתי מכה חזקהההההה בראש ונפלתי לרצפה....
ופתאום...
חושךך..........................................
"......הסתכלתי בשעון השעה הייתה 6 וחצי בערב... הדלקתי את הפלאפון ובאתי להתקשר
לערן... ברגע האחרון ניתקתי ונכנסתי עמוווק עמוווק בתוךך הפוך...
מתכרבלת... וחושבת....... "את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד
מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה
שגורל שלך יחליט בשבילך..."
אולי היא צודקת???
וככה שראשי מלא במחשבות...
נרדמתי........."
פרק 25:
צלצול השעון המעורר העיר אותיי!!
גררררררררררררררררר למה הוא תמיד חייב להפריע כשיש לי קצת שקט???
השעה 7...
מה?? ישנתי רק חצי שעה???
אפשר לחזור לישון....
בדיוק כשעצמתי את עיניי צלצל הטלפון בבית....
לא נתתי לו להפריע לי וחזרתי לישון....
ברקע אני שומעת את המזכירה הקולית...
"דניאל!!! קומי מאמי כבר שבע בבוקרר!!!! התקשרתי כי כמו שאני מכירה את הבת שלי היא
בטח עוד בחלום השביעי.... קומיייייי את תאחרי לבצפרר!!!"
"בוקרררר?????" חשבתי לעצמי העפתי מעליי את הפוך וזינקתי על הטלפון...
"אמא!!" "דניאלווש בוקר טוב מאמי!! הצלחתי להעיר אותך??"
"לא... השעון העיר אותי...קמתי לפני 10 דקות..."
"יופי מאמי!! אז לכי תתארגני!!! אנחנו חוזרים בצהריים!!" "אוקייי!! בייי!!"
אני לא מאמינה שישנתי עד הבוקרר!!! איזה חיה אני!!!!
ירדתי למטה ועברתי בדרך ליד המראה הגדולה...
'אוקיי דניאל מאמי.. המקלחת זועקתתתתתת לך!!!!!!' חשבתי לעצמי ונכנסתי להתקלח...
בתוך המקלחת עוד נזכרתי במה שהיה אתמול עם קורל ואמרתי לעצמי "אולי באמת אני צריכה
קצת חופש??" כןן.. למה לא?? לא יזיק לי להתרחק מפה....."
שטפתי ממני את הסבון ויצאתי מהמקלחת....
"7 וחצייייייי!!!! אוייי מיי גאדד!!!!!"
טסתייייייייי למעלה!!! הוצאתי מכנס טרנינג וחולצת בצפר והתלבשתי במהירות!!!
דאודורנט.. בושם.. קרם פנים....
איפה המברשת נעלמה ליייייי?????
ירדתי למטה גוררת אחרי את התיק הכבד...
גרבתי גרביים ושמתי נעליים...
העברתי סירוק בשער ושמתי טיפה קרם...
"עשרה לשמונה..." פוייייייייייי...
עכשיו הרשיתי לעצמי לנשום........
קורל באה בשמונה ועשרה ככה שאפשר להרגע קצת...
שמתי את התיק ליד דלת הכניסה ונזרקתי על הספה...........
"לאן אפשר לנסוע??" חשבתי לעצמי... "אני מתה להתרחק מפה..." "אולי לאילת???? כן
רעיון לא גרוע בכלל..."
חייכתי מרוצה מעצמי...אבל מהר מאוד החיוך נמחק...
"מה אילת?? מאיפה לך כסף???" - נקודה טובה....
"אמא!!!" עניתי לעצמי.. והרשיתי לעצמי לשוב ולחייך...
"ככה אני יתרחק קצת מכולם... מבן.. ומהפילגש הזאתי שלו... כלבהה!!! איך הוא מישש
אותה... ונישק אותה... ועוד באמצע הגן שעשועים!!!!! הוא לא מתבייש???? מטומטםם!!!
יעשה לי טוב לשכוח ממנו.... אבל אני יתגעגע לערנוש....
אוייייייייי שיטטטטטטטטטטט ע-ר-ן-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שכחתי ממנו לגמריייי
אתמוולללל!!!!!!!"
אני וערן קבענו שאחרי האימון שלו הוא יבוא אליי... ואני נרדמתי כמו איזה ממוטה.....
אוייייייייישש נווו איזה טיפשההה!!!!!
רק אז נזכרתי בפלאפון שלי... עליתי למעלה והתחלתי לחפש אותו...
הפכתי את כלללללל החדרר ולא מצאתייי... "אוחחחחחחחח נוו פלאפון מטומטםם!! איפה
אתה??" דיברתי לפלאפון כאילו הוא פיתאום יענה לי!! חחח איזה טיפשה....
התעייפתי וישבתי... ופיתום אני מרגישה רטט...
קמתי מהר!! הנה אתהההה!!!!!!
הרמתי את הפלאפון ועניתי.... "דניאלל???" "פה!!!! מה קורה קורל???" "הכללל טווב!!
את יורדת??? אני מחכה לך למטה....." "אוקיי!!" "בייי.." ניתקתי...
הסתכלתי בפלאפון... 7 שיחות שלא נענו... 5 מערן ו- 2 ממספר חסום.... "מעניין מי זה
יכול להיות?"
חשבתי לעצמי בעודי יורדת במדרגות לכיוון התיק שלי...
2 הודעות!!
ערנוש שלייי- "נשמה שלי למה את לא עונה? קרה לך משהו?? תעני לי את מדאיגה אותי...."
מסכןןן שליי!!! איזה מותקק!!!
ערנווש שליי- "יפה שלי הלכתי לישון... לילה מתווקה ומקסים כמוך!!! מתגעגע...."
קראתי את ההודעות ונמלאתי רגשות אשם...
"איך יכולתי ככה להבריז לו אתמול???"
חשבתי שעוד כמה דקות אני כבר יהיה בבצפר.. ואז אני יעשה איתו סולחה.... התלהבתי
מהמחשבה ויצאתי החוצה..
אל קורל שבטח כבר התייבשה....
יצאתי ונעלתי את הדלת אחריי...
"נווו איזה יופי!! הפרינססה הועילה בטובה לצאת מהבית....."
"חחחחח בוקר טוב גם לך!!!" "חחחחחחח פוסטמהה!!! מה קורה???" "הכל טוב מה איתךך???"
"בסדרר..."
התחלנו ללכת...
"נו... -שאלה פתאום קורל- איך את מרגישה אחרי אתמול??" "אממממ קצת יותר טוב...
ישנתי שינה עמווקה.. משחזרתי ממך ועד שבע בבוקר..."
"באמתת?????" "כןן!! ראית מזה????" "חחחחחחחחחח" "אבל יצא לי קצת לחשוב על מה
שדיברנו........"
"נוו..." "והגעתי למסקנה שאני באמת זקוקה לחופש...." "יופי מאמי!! אני שמחה שהגעת
למסקנה הזאתי...."
"כן... בואי נומר שאפילו אם החופש הזה לא יעזור לי הוא גם לא ממש יזיק לי..."
"צ-ו-ד-ק-ת-!!!" אמרה קורל בהתלהבוות... "אבל מה תעשי עם ערנרן?? אני מפחדת שהוא
ימות מגעגועים..."
"אל תדאגיי!! אני יטפל בוו... ואפרופו ערן..........."
התחלתי לספר לה על כל מה שקרה לי איתו ביומיים האחרונים מסכן...
מאותו היום שהוא ישן אצלי... ושהתנשקנו... ושהתבלבלתי בינו לבין בן..... ואז שהייתי
אצלו עם אח שלו ועד הגן שעשעועים.. עם כל זה שראיתי את בן ואז ההכרזה של ערן על
אהבתו בפני כולם חחחחחחח... ושקבענו אתמול והברזתי לו....
"נו מה את דפוקה??? הוא שלח לך שתי הודעות ולא ענית לו??????"
"איך את רוצה שאני יענה לו?????? מתוך שינה?????? אני אומרת לך שישנתי...
י=ש=נ=ת=י=!!"
"טוב שכבר הגענו לכיתה... ככה תוכלי לדבר איתו......"
"כן... את צודקת..."
בעודנו מדברות.. צעד לעברינו אושרי...
"שלום בנות!!" "חחחחחחחחחחח שלום שלום!!" ענינו שתינו...
"מה קורה.??" הוא שאל... "הכל בסדר מה איתך??" ענתה לו קורל..."בסדר... ואצלך
דניאלוש??" "הכל טוב..." "ראית במקרה את ערן??" שאלתי..
"לא... נראה לי שהוא עוד לא הגיע...."
"תרגעוו מה קורה לכםם!!" "דיייי בןןן!!!!!!!" "עזווב אותווווווווווווווווו!!!!!!!"
שמענו צרחות איומות מהכיתה...
"בן?? שאלתי.. "מה קרה לווו???" רצתייי מהר אל תוך הכיתה ואושרי וקורל אחריי...
ומה אני רואה שמהה?????
את תום!!!!!!!! ואת בן!!!!!!!!! הולכים מכווותתתתת... אבל שאני אומרת מכווווותתתת
אני מתכוונת מ=כ=ו=ת=!!!!
העפתי את התיק שלייי ורצתי אל תום...
ידעתי שכמה שהוא חזק בן קורע אותווו...
תפסתי את תוםם וניסיתי להחזיק אותוו.. אבל הוא לא נתן ליייייי....
"תוםםם דייייייי!!!!" צעקתי אליו והוא הסתובב אליי ירד לו דם מהאף...
"אתה בסדרר???" שאלתי כולי מבוהלת ונגעתי בפניו...
"כן.. אני בסדר... רק זוזיי..."
"לאא אני לא זזה!!!!!!!!! מה אתה חושב שאתה עושהה????"
הוא תפס אותי סובב אותי ואמר לי "זה לא עניינךךךך!!!"
היה לו כעס בעיניים...
כעס שלא ראיתי אף פעם... לפחות לא כלפיי...
בשנייה שאחרי זה הרגשתי מכה חזקהההההה בראש ונפלתי לרצפה....
ופתאום...
חושךך..........................................
💬 תגובות (2)
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות