«::*°•ראיתי אותך ברחוב•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

ראיתי אותך ברחוב, זה עשה לי טוב אז שאלתי בלי לחשוב:
מה המצב אצלך? את התחלת לחייך וענית לי שסביר, נגמר לי האוויר, אז המשכנו לדבר, קיוויתי שתשמחי והמצב יסתדר, בתוך תוכי אותך רציתי אליי, לחבק בזרועותיי, להיות איתך בלי ספק ובלי אולי, כי עכשיו הלב זועק: תישארי בתוך חיי. עם הזמן התחלנו להתקרב, אולי להתאהב, להרגיש את זה בלב, לא להכחיש כי הלב לא היה אדיש, הוא רמז כל הזמן, נתן גם סימן, השאלה הייתה: לאן כל זה יוביל, האם יהיה את השביל שיוביל אותי לליבך? שאהיה בתוך ביתך ולצידך לישון אני אשכב, ואני אהיה כל כך מאוהב שזה יכאב, אבל איפה זה? ואיפה אני עכשיו? יש פרפרים בחזה, אולי אני הוזה וכל זה לא אמיתי? אולי אתעורר ואת לא תהיי איתי? אבל אני לא מוותר, אני אסתער, בכל הכוח, עד שייגמר, לחשוב עם הלב, לא עם המוח, כי אם לא תהיי איתי הדף יירטב מהדמעות שלאט לאט באות ומעיניי עכשיו זולגות, אבל לפתע, ממש בזה הרגע, את אומרת שאת רוצה אותי, החלום מציאותי, שאת מאוהבת בליבי, אז אני לעד שלך, אוהב אותך, מלאך שלי, מלאך.