תקרא לזה איך שאתה רוצה

למה אתה כל כך רחוק?

אתה נמצא ממש לידי אבל אני לא יכולה להגיע אליך

המקום מלא באנשים אבל נדמה כאילו אנחנו שנינו לבד

אני מסתכלת לתוך עניך עמוק, ואתה לא מתנגד

למה אתה כזה אידיוט?

למה אתה לא רואה שאני מחכה שתבוא....

התחלתי לדבר אל עצמי מרוב טיפשות,

או שאולי זה מרוב התרגשות כשאתה נמצא בחדר

הלוואי שקופידון באמת היה קיים

כי אני רוצה אותך ולא יכולה לבד

אולי זאת הבושה אולי זה חוסר הבטחון,

תקרא לזה איך שאתה רוצה

אבל אני לא יכולה יותר לחכות

אתה מטריף לי את השפתיים

והעניים כואבות מלהביט

והלב? עדיף שלא תשאל,

כי ליבי רץ, עף, טס, ואני לא משיגה אותו...

אולי אני מרגישה ככה מהתרגשות

או שאולי זאת ההרגשה שממנה אני מפחדת?

אתה יכול לצחוק,

כי גם אם תצחק זה לא יעזור

אני אמשיך לבכות כשלא אראה אותך

ונפשי תהיה בודדה בלי המבט שלך...

אולי זה משיגעון או אולי כך פשוט מרגישה אישה,

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה

אבל לא יעזור לי כלום

גם אם תביא לי את הסם החזק ביותר שקיים ביקום

רק אתה יכול לגרום לי להרגשה כזאת,

וגם אם זה רק המבט שמעלה לי את האדרנלין לשמיים,

כי כשאני רואה אותך אני נופלת, עפה, מרחפת

אולי אני מגזימה, אולי זאת פשוט דרך להגיד,

אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה

אבל יש רק דבר אחד שעוזר לי לעבור את היום,

הידיעה שאני אראה אותך

שזה לא חלום

שזה יכול להתגשם

אתה יכול לקרוא לי משועממת

או שאתה יכול פשוט לגשת אליי ולומר לי את שמך

ואז אני אדע

אם זה הרגש שממנו אני מפחדת או שזוהי אהבה....