לך, שאמורה להיות חברה שלי..!!

לכל מי שרוצה לקרוא ת'מכתב שלי אז אני אומרת מראש שהמכתב ארוך ואם אין לכם כוח לקרוא אז פשוט כדאי שתעברו למכתב הבא..!! ואם יש לכם כוח לקרוא..welcome


טוב אז זה מתחיל ככה:


פעם היינו החברות הכי טובות, ממש כמו תאומות, מספרות אחת לשנייה הכל. תמיד ידעת שאני פה בשבילך אם את צריכה לדבר, לבכות, לספר, לצחוק וככה גם אני.. תמיד ידעתי שיש פה מישהו שתמיד יהיה בשבילי בטוב וברע! את באותו זמן אהבת אחד ואני באותו זמן אהבתי אחר, עכשיו, למעלה מחצי שנה מאז כל הסיפור הזה זה קורה שוב, לא למדת את הלקחים, שוב איכזבת אותי. לפני חצי שנה אהבתי אחד, באמת שאהבתי, אחד שהייתי מוכנה לעשות בשבילו הכל! אבל מה לעשות?! בדיוק באותו זמן קרה משהו והוא ואני רבנו. והוא, כמו ילד קטן, ניסה לעשות הכל בשביל לפגוע בי, וכמה שיותר אז יותר טוב! אז מה הוא עשה? אמר לך שהוא אוהב אותך, שהוא רוצה אותך! הוא אהב אותי באותו זמן ואני לא ידעתי, אני אהבתי אותו והוא ידע, אבל היינו בריב והוא רצה לגרום לי לקנא! לך היה את אהובך, אבל הוא, אותו הילד שאהבת, תמיד זלזל בך ותמיד רבתם, ממש כמו חתול ועכבר, לא ידעת שבדיוק באותו זמן שהילד שאני אהבתי אמר לך שהוא רוצה אותך גם אותו הילד שאת אהבת אוהב אותך, ילד שלו חיכית למעלה משנה! ואותו ילד שאהבתי התחיל לבקר אצלך בכיתה בכל הפסקה, להתקרב אלייך, להיות איתך, ואני.. מה היה לי לעשות?! רציתי שיהיה לו את הכי טוב בעולם!! אני לא זוכרת בדיוק את ההתרחשות של הדברים, אני זוכרת שהיה יום חמישי, שיעור אנגלית, שעה שישית. בהפסקה שאחרי שעה רביעית הוא אמר לך שהוא אוהב אותך, זה כאב לי.. אבל מה יכולתי לעשות?! אז ביקשתי מהמורה לצאת לשירותים, הלכתי לכיתה שלך ואמרתי למורה שלך שהרכזת שכבה קוראת לך, אפילו לא זוכרת את התירוץ שאמרתי, יצאת והלכנו שתינו לשירותים. אני לא זוכרת מילה במילה מה שאמרתי לך אבל אמרתי לך להיות איתו (לא הכרחתי אותך..כאילו אמרתי לך אם את רוצה), שאלת אותי אם אני אוהבת אותו ואמרתי לך: "לא", שיקרתי לך! זו גם הסיבה למה לא יכלתי להסתכל לך בעיניים! אמרת לי שאם זה ככה אז את תהיי איתו ולהגיד לו שאת רוצה לדבר איתו. חזרת לכיתה שלך ואני לשלי ואמרתי לו שאת רוצה לדבר איתו. הייתי אמורה להרגיש טוב, לא?! אחרי הכל הולך להיות טוב לילד שאני אוהבת! אבל הרגשתי חרא עם עצמי! עמדו לי דמעות בעיניים! את, החברה הכי טובה שלי הולכת להיות איתו! וידעת.. ידעת שאני אוהבת אותו! הכרת אותי כל-כך טוב, אז למה?! חזרתי הביתה אחרי השעה השישית והתחלתי לבכות, הרגשתי רע כל-כך! כאילו נהרס לי אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים! אח"כ הלכתי לאימון, בדרך צלצלתי אלייך ושאלתי אם אתם חברים, אמרת "כן!" הרגשתי חרא! אבל מה לעשות?! חזרתי מהאימון, הייתי אחרי הצהריים אצל סבא וסבתא שלי. צלצלתי אלייך ולא ענית, אז דיברתי עם ידיד שלי, דיברנו על זה, ואז כזה שאלתי: "הם התנשקו?" והוא אמר: "אני יודע!" הוא חשב שאמרתי את זה כעובדה, הוא לא ידע ששאלתי. עמדו לי דמעות בעיניים, אח"כ דיברנו עוד קצת וניתקנו. צלצלתי אלייך ודיברנו שאלתי אם התנשקתם ואמרת לי שכן. כמה בכיתי, אני בחיים לא אשכח את כמות הבכי באותו זמן! ואת.. את ידעת שאני אוהבת אותו! את ידעת שאני בוכה! אבל באותו ערב נפגשתם ואמרת לו שאת אוהבת אותו! זה היה שקר, את לא אהבת אותו, את אהבת את הילד שאהבת מההתחלה! עובדה, שיום אחרי זה שנפגשנו ודיברנו את אמרת לי! זה כמובן היה אחרי שהסתכלת לאותו ילד שבאמת אהבת בעיניים ואמרת לו שאת אוהבת את מי שעכשיו חבר שלך! איך אמרת אז? "אני רוצה להרגיש פעם אחת מעליו!" שנאתי אותך! ויום אחרי זה נפרדת ממי שאהבתי, אמרת לו שאת לא אוהבת אותו. את מבינה? את הנשיקה הראשונה שלך התנשקת עם ילד שאת לא אוהבת! פגעת בו, בילד שאת אהבת באמת וגם בי, זו שקראת לה פעם: "החברה הכי טובה שלי, התאומה שלי". והזמן עבר.. את ואני כבר לא חברות הכי טובות, וכל מה שכתבתי עד עכשיו זו לא באמת הסיבה למה אני כותבת ת'מכתב הזה! זה רק בשביל שתביני איך עשית לי את אותו הדבר פעמיים! עכשיו אנחנו לא חברות הכי טובות אבל אנחנו חברות טובות! מספרות אחת לשנייה דברים ובקשר טוב! ושוב את אהבת ילד אחד ואני אהבתי ילד אחר! אבל הילד שאני אהבתי כביכול התאהב בך! איך זה שתמיד שאני אוהבת מישהו אתם מתקרבים והוא מתאהב בך?! אני לא מבינה את זה!! אבל לא משנה.. אני לא מתחשבנת איתך על זה! היינו ביום חמישי בסרט כמה ילדים, אני ישבתי מצד אחד לידך ומהצד השני היה הוא, הילד שאני אוהבת, כבר לפני כמה זמן הבנתי שאני לא אוהבת אותו, אני אוהבת אחד אחר אבל זו אהבה בלתי אפשרית וחוץ מזה שאת חשבת שאני אוהבת את אותו הילד, לא ידעת על הילד האחר! ישבנו בסרט ואת חיבקת אותי, אבל למה חיבקת אותי? בשביל לתת לילד שאני אוהבת יד מאחורי הגב שלי (תרתי משמע), וראיתי את זה, לא ידעתם שראיתי את זה אבל ראיתי. אבל מה אני אעשה?! אגיד לך תעזבו את הידיים?! מה הסיכוי שזה ייקרה?! אחרי הסרט היינו בספורטק, אמרת לי שאת לוקחת אותו בשביל לדבר איתו עליי, להבין מה הוא מרגיש אליי! ואני ידעתי.. אמרתי לאחת הבנות שזה לא מה שיקרה! ידעתי שיקרה משהו! האינטואיציה שלי בחיים לא שיקרה לי (בלי עין הרע) אז למה שתשקר לי הפעם?! כמה זמן ישבתם לדבר שם אני לא יודעת בדיוק, אבל מתישהו נזכרתם לחזור! אני וידיד שלי ישבנו לדבר ופתאום נעצרתם, נעלמתם לנו מאחורי אחד המבנים. ידיד שלי שאל אותי: "מה הם עושים שם?!" עניתי לו חצי בצחוק חצי באמת: "בטח מתנשקים" הוא צחק, גם אני צחקתי..אבל רק כלפיי חוץ! וחזרתם, ואת ואני הלכנו לשיחה ודיברנו, סיפרת לי שהוא אוהב אותך, שאלתי אותך מה את מרגישה אליו ואמרת לי: "אני באמת שלא יודעת.." אבל רגע, את לא אמרת לי יום קודם שאת אוהבת ילד אחר?! ודיברת איתי כמה שלא נעים לך, כמה שאת מרגישה חרא שזה שוב קורה! אז אמרתי לך שאני לא אוהבת אותו ושתרגישי חופשי! זה באמת לא פגע בי שידעתי שאתם אוהבים, שמחתי בשביל שניכם! בשביל חברה שלי שמצאה לה אהבה ובשביל ידיד טוב שלי שמצא לו אהבה! אבל אז שאלתי אותך: "התנשקתם?" ענית "לא!" כבר חייכתי לעצמי כי חשבתי שהוכחת לי שאת חברה טובה אבל כמה שניות אחרי זה ענית "כן!". וזה מה שפגע בי, זה מה שביאס אותי, אח"כ גם הראית לי הודעה ששלחת לו בזמן הסרט: "מרגיז אותי שאני חצי מטר ממך ואני לא יכולה להיות איתך" או משהו כזה..!! היי! את לא אמורה להיות חברה שלי?! במקרה יצא שהכל בסדר ואני לא אוהבת אותו! אבל.. כשכל הדברים האלה קרו.. את חשבת שאני אוהבת אותו! זה דברים שיכלת למנוע, יכלת לעשות אותם כשכבר ידעת שאני לא אוהבת אותו! אז למה? למה עשית לי את זה פעם שנייה? את לא מכירה את הפתגם שאומר: "חברות זה לפני בנים"? והוא, הוא בן! בנים יבואו ובנים יילכו (עד הבן שתתחתני איתו) אבל חברות.. זה לתמיד! אז למה? דווקא את היית צריכה להבין הכי טוב מכולם, כי בנינו זה כבר קרה! את היית צריכה או לפחות אמורה להסיק מסקנות אחרי פעם קודמת! ושוב לא הבנת! כל שישי שבת הייתי עצבנית עלייך! לא על זה שאת איתו.. להפך, בקטע הזה עוד שמחתי בשביל שניכם! אלא בזה שעשית הכל מאחורי הגב שלי! דווקא את, שוב, מכל הבנות בעולם זה קורה שוב פעם איתך! היום, הכנסת לו לראש שאני רוצה להפריד ביניכם.. תגידי, אין גבול לחוצפה?! שאלתי אותך למה את חושבת ככה ולדעתך אני עדיין אוהבת אותו, אז אני לא! ונגיד שכן.. אני הרי יודעת שהוא אוהב אותך! אז למה שאני אנסה להפריד ביניכם ולגרום רע לילד שאני אוהבת?! גם לו לא חסר בעניין הזה, הוא ידע שאני אוהבת אותו ושעוד אחת אוהבת אותו, 3 שבועות לפני חמישי האחרון הוא אמר שהוא מרגיש אליי משהו, שבוע אחרי זה הוא הרגיש לילדה אחרת, אחר כך הוא לא הרגיש לאף אחת ואמר לי ולשנייה שאוהבת אותו שהכל פתוח, למה הוא אמר את זה אם הוא אוהב אותך? אבל עליו אני כועסת פחות, אני לא כועסת בעצם! לא עלייך ולא עליו! אני פשוט מאוכזבת משניכם! אבל ממנו פחות! הוא בסה"כ בן ובנים לא יבינו בנות טוב כמו שבנות צריכות להבין חברות! במיוחד כמו שאת אמורה להבין אותי אחרי שהיינו כל כך קרובות פעם! ובשביל זה אני כתבתי את המכתב הזה והוא לא מוקדש לו, הוא מוקדש לך, שאמורה להיות חברה שלי..!!