את אף פעם לא תהיי שלי

קם בבוקר,את הדבר הראשון שעולה בראשיבא לבית ספר,יושביםלרגע מדברים,לרגע שותקיםצלצול הפסקה ושנינו מתנתקיםכול אחד לצד שלוהלוואי והייתי בשבליך יותר מטיפת מיים בים סואןיוצאים מהכיתה,עובר דרך אנשים ומוציא כמה מילים כדי להיראות מתענייןאך בנתיים ביופייך לא מפסיק להתבונןמסתכל בך במבט עמוק,מחכה שתסתכלי עליי ותחייכיאבל אז את הולכתמניח את ראשי ומחכה שהצלצול ישמע,ואת אליי תחזרי,לידיבבקשה תסתובבי אלייתראה לי את את הצד האמיתי,את הצד הכואבתני לי להיכנס לעולמךולנסות להקל את כאבךאבל כול עוד אני כותב אני יודע שיש אחר שאיתו תחייאת אף פעם לא תהיי שלי...