נוש

כל אחד מתאר את האהבה הראשונה שלו בצורה שונה ומיוחדת במינה, אני מהבנות האלה
שמאמינה באהבה אבל לא רק מאמינה אלא גם מקווה שהיא לא תיגמר...אך החיים המציאותיים
לא בדיוק מאפשרים לנו לחוות אהבה שכזאת ואם כן אז זה משהו דיי נדיר.

את נוש הכרתי דרך בן דוד הם למדו יחד באותה פנימיה שהייתה כשעה נסיעה מהבית שלי אך
זה לא הפריעה לי להיקשר אליו בהתחלה התחלנו קשר כמו כל זוג רגיל נקשרתי אליו מאוד
למרות שהוא היה קשה איתי...הוא מהבנים האלה שלא נפתחים ולא מספרים על עצמם...היה לי
קשה איתו אני לא ישקר אבל עדין משהו בו לא נתן לי להרים ידיים...ניהיינו חברים ככה
סתם בלי אהבה...

טעות שהרבה מאיתנו עושים...אבל בשבילי זו לא הייתה טעות אלא חלום...

הבנתי שמצאתי את אהבת חיי,פשוט מצאתי מישהו להמשיך איתו את החיים באושר!...אבל הכל
היה בגדר חלום...ההורים שלי לא קיבלו אותו...סתם דעות קדומות עליו ועל המשפחה
שלו...עברתי תקופה קשה מצד אחד הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם ומצד שני ההורים
שלי...ברחתי מהבית נוש עזב תפנימיה וחזר לבית...עוד יותר רחוק ממני עכשיו הפריד
ביננו לא רק שעה נסיעה אלא שעתיים וחצי היה לנו קשה אבל התגברנו על הכל, האהבה שלנו
הייתה חזקה...ולהורים שלי בינתיים לא התייחסנו...שיקרתי ושנאתי את עצמי על זה...אני
לא ילדה שאוהבת שמשקרים לה בעצם אף אחד לא אוהב שמשקרים לו...ולכן אני משתדלת לא
לעשות את זה...אבל המצב שבו הייתי חייב אותי לעשות זאת.

היינו נגררים פעם בשבוע בין 3 אוטובוסים רק בשביל לראות אחד את השנייה זה היה מעייף
וגם גוזל לנו המון כסף אבל שום דבר לא היה מסוגל להפריד ביננו

אהבנו אחד את השנייה בצורה בלתי רגילה, היינו אחד בשביל השנייה גם אהבה ראשונה...זו
הייתה אהבה אמיתית אהבה כנה. אהבנו בלי משחקים למרות שאני הייתי בת 16 והוא בן 17
הייתה לנו אהבה של אנשים בוגרים בלי משחקים בלי ריבים טיפשיים, אהבנו לעשות הכל
ביחד...העיקר שהיינו ביחד...

הוא ידע לקרוא אותי רק מלהסתכל לי בעיניים רק מלראות את המבט שלי הוא ידע כמה רע לי
טוב לי או עצוב לי...היה לנו חשוב לספר הכל אחד לשנייה לא להסתיר דבר הריי זה
המתכון לאהבה מצליחה...לא שיקרנו לא עשינו פוזות לא היה למה

החברים שלנו רק היו מקנאים בנו רק מלראות אותנו יחד...היינו הזוג לדוגמא של כולם...

היינו מאושרים...אבל עדין היה מפריע לנו שההורים שלי לא קיבלו אותו...בגלל שהוא לא
למד גר רחוק והמשפחה שלו לא נחשבת למי יודע מה משפחה עמידה...לי זה לא היה אכפת ממש
אני אהבתי אותו וכלום לא היה חשוב לי חוצ מליהיות איתו ולהמשיך לאהוב אותו!

הקשר ביינו המשיך ליהיות רציני ולהורים שלי זה הפריע יותר ויותר...היינו רבים המון
לא מדברים...ברחתי כמה פעמים מהבית כלום לא עזר את נושי שלי הם לא קיבלו...החלטתי
להתעלם ולהמשיך בקשר שלי עם נוש כאילו שכלום לא עומד ביינו זה היה הדבר הכי קשה
בעולם...הוא לא נכנס אלי לבית שהם היו נמצאים...היינו נפגשים בכל מיני גינות לא
הייתה לנו פרטיות,לא יכולנו להישאר ביחד עד מאוחר כי היינו מוגבלים בשעות של
האוטובוסים...בקיצור הרבה נמנע מאיתנו בגלל הבעיה הזאת...לנוש זה כבר ממש הפריע אני
התרגלתי...המשכנו בשלנו רק שנינו..

.היינו 10 חודשים ביחד ...ונסענו לחופשה בטבריה...

שכבתי איתו בפעם הראשונה...

אני לא יכולה לתאר במילים מה בדיוק הרגשתי...אהבה בעוצמה כזאת שאי אפשר לתאר...הוא
היה כזה עדין מתחשב ואוהב,בשבילי הוא היה מושלם...כ"כ אהבתי אותו באותם רגעים כ"כ
רציתי שהרגע הזה לא יגמר שאת מה שיש ביננו צריך לשמור אסור לזה לתת לאף אחד להרוס
גם לא להורים שלי!

כל החלום והגן עדן שעשינו לנו בטבריה נגמר אחרי 3 ימים...והיינו צריכים לחזור
למציאות...מה שקרה ביננו רק קירב וחיבר עוד יותר לא יכולנו להיפרד אחד
מהשנייה...נוש החליט שהוא עובר לגור לידי בגלל שהוא לא יכול להיפרד ממני לכ"כ הרבה
זמן...והוא אכן עבר...

כבר לא היה ביננו שעתיים וחצי נסיעה אלא 5 דקות של הליכה היינו נפגשים כל
יום...היינו אוהבים כל יום...הייתי בכזאת בועה שלי ושלו שלא הייתי מוכנה שאף אחד
יפוצץ אותה...אבל הבועה התפוצצה בזכות ההורים שלי שבשום אופן לא היו מוכנים לקבל
עוד את הקשר שלנו...

הם אסרו עלינו להיפגש...ולא נתנו לי לצאת מהבית הייתי סגורה בכלא הביתי שלי בחדר
שלי שנראה כמו תא עינויים...

הייתי שבורה...היה לי קשה בלעדיו...ועוד יותר היה לי קשה שהוא עזב אותי...בגללם
בגלל אותם הורים שהרסו לנו את האהבה...שלנו אהבה שחשבתי שהיא חזקה יותר מהכל ושלא
תגמר אף פעם...לא האמנתי שלי ולו יהיה סוף לא האמנתי שהוא יכול לחיות בלעדי ולשבוור
אותי ככה סופית...אני יודעת שהוא עשה את זה בשבילי שאני לא יריב עוד עם ההורים שלי
ושיהיה לי יותר קל וטוב בחיים אבל הוא לא ידע שהוא בכך שהוא עזב אותי הוא גמר אותי
סופית...

היום שאני כותבת את כל זה עברה כבר שנה ואותה אהבה עצומה נשארה לי בלב ומנוש שלי יש
לי המון זכרונות וגם כאב...אני יודעת שהוא עדין אוהב ומתגעגע המון אבל אין הרבה מה
לעשות לאהבה שלנו לא היה ס7ף טוב כמו בכל האגדות

בשנה הזאת למדתי המון הבנתי שאהבה כן אפשר לגמור...הבנתי שההורים שלי רצו רק
בטובתי...ושבלי התמיכה שלהם אני לא יוכל לשרוד עם אף בחור...

אז קודם כל אנשים יקרים אני רוצה לומר כמה דברים חשובים לחיים ההורים שלנו הם חלק
חשוב בהכל ואם הם לא אוהבים את הבן או בת הזוג שלכם זה ממש יכול להרוס

ועוד דבר אהבה לא עוברת אלא רק מתחלשת...ואהבה ראשונה תמיד תיזכר לטובה או לרעה...

אני מקווה שלמדתם הרבה מהסיפור שלי...ותלמדו מהסיפור מה שאני למדתי מהחיים!

ולמי שמסוכרן לדעת מה איתי ועם נוש...אנחנו ידידים טובים מאוד...הוא צריך להתגייס
ממש בקרוב ולא ראיתי אותו מהחופש הגדול...אני מתגעגעת המון ויודעת שאין לי למה
לחזור...

הוא רוצה שנחזור ליהיות ביחד ולהתמודד מול ההורים שלי אחת ולתמיד אבל אני לא רוצה
כבר...

נכון שאני ממש אוהבת אותו ויודעת שלא תיהיה לי אהבה כמו שחוויתי איתו...אבל אני
רוצה להשאיר הכל כזיכרון של עבר זכרון של אהבה ראשונה אהבה לא כ"כ קלה אבל עדין
אהבה עצומה...

הלוואי ואני יזכה לחוות שוב אהבה שכזאת...אבל אני יודעת שהאהבה שלי עם נוש תישאר רק
כזכרון טוב...