שלא יגיע יום המחר..

ניחוח ריח גופך המוכר


נישאר גם אחרי שהלכת על הכר..


פעימות ליבך החלשות


עדיין באוזניי מהדהדות...


הלוואי ולא הייתי מניחה את הראש לשמוע מה אתה מרגיש


הלוואי ולא היית כלפיי כל כך אדיש.


השארת מכתב, כתבת לי שיר


במקום שאת עצמך תשאיר!!!!!


כמה דברים כתבת אהובי...


דברים ללא שחר...


איך הכאבת! שברת אותי!


הלוואי שלא יגיע יום המחר...


איך אוכל לקום בבוקר מבלי לקבל שיחה ממך


איך אוכל להמשיך את היום מבלי להגיד "אני אוהבת אותך"


לצד מי בכל לילה ארדם?


ואת מי אמצא בכל טעות שלי, אשם..??


בכל כך הרבה דברים תהיה חסר לי


כל כך הרבה ימים תהיה חלק מחלומותיי


באלפיי הזדמנויות אצטרך להזכיר אותך


כי כמעט שליש מחיי עברתי איתך!


אבל נכון שאין ברירה? בסופו של דבר הכל נגמר...


ואולי בכלל עדיף עכשיו מאשר יותר מאוחר...


כל דבר נגמר רע , אחרת לא היה נגמר


הלוואי שלא יגיע יום המחר