מלאך שאיבדתי....

אנשים שמעו...השיר הזה אני כתבתי אבל כאם שנאלצה להסכים לניתוק בנה ממכשירי ההנשמה לאחר שנפגע אנוש מתאונת אופנוע מזעזעת. לצערי הסיפור אמיתי וקרה לחברה של אימי..


 


אני נשבעת שלא רציתי!!!


את העוול שכרוך בהחלטה קשה זו, אז, לא הבנתי...


לא הבנתי שכשאגיד כן


אאבד לעד את בני הקטן.


כעת, אתה בוודאי למעלה בעננים


הם שומרים עלייך...כל המלאכים...


גיל 26..כל כך צעיר...כל כך מלאך


אני זוכרת עוד את הפעם הראשונה שעל רגליו דרך..


סיים את חייו בצורה כה נוראה


ואני כאן, למטה...מסתכלת במראה


מאשימה את עצמי על שהסכמתי..אך ורק כדי שלא תסבול...


מקווה שיבוא היום בו תסלח לי, בני, על על ההחלטה הנוראה מכל..


ההחלטה הנוראה מכל, שאם יכולה לקחת...


אז תחזור..אני מחכה...אני לא שוכחת....


 


תגיבו....  =(