פוסט וולנטיינ'ס

אני מודה , חיכיתי , לא רציתי להשבית את השמחה ואת האהבה הגואה בצורת זרי פרחים
הנשלחים כפטריות אחר הגשם.

יום האהבה - עשרים וארבע שעות של פרחים אהבה וזוגיות - האמנם ?



מדובר ביום אחד בשנה שבו האישה (או הנערה אם תרצו ) מדחיקה את כל הפגמים בגבר שלה
ומחייכת לכל עבר , מנסה לשדר : " הכל בסדר , הוא שולח לי פרחים משמע הוא אוהב ..."
.(דקארט מתהפך בקיברו) והוא מצידו חושב : "הנה ההזדמנות שלי לזכות בעוד קצת שקט
(לפחות ליום אחד) " .



שליח פרחים נוחת בבית קפה תל אביבי ממוצע ומחפש את נורית , היא מתענגת על הרגע ולא
מגלה את עצמה מהר מידי מניחה ללקוחות לתהות מיהי ברת המזל .... לאחר זמן מה, בו
נראה השליח כעומד להתייאש (רחמנא ליצלן), קמה נורית בהדרת כבוד ומבשרת לעולם : "אני
נורית " ובמבט מצועף אוספת אל חיקה את פרי אהבתה . פרי ההשקעה של השנתיים האחרונות
. מוחה דמעה מזוית עינה וממלמלת : " הוא זכר",(מה יש לזכור ?!?!?! כל העולם מזכיר
גם לאלה שלא ממש רוצים ) לנורית ול איקס יש תקופת חסד נוספת בה היא לא תכעס שהוא לא
מתייחס אליה ("הוא זכר" ) והוא מצידו יוכל להמשיך בשגרת משחקי הכדורגל וחיי הפאב
("הרי השקעתי מאה שקלים בפרחים" ) .



ואני , אני לא כועס , רק נדהם כל פעם מחדש , כמה מעט יכול גבר ממוצע לעשות ולזכות
בעולם ומלואו .

אני מבקש חשבון , היא , מהתרגשות כנראה , שוכחת להביא . אני משאיר כסף ויוצא אל
הקור שמחכה בחוץ .

עוד מעט יחזרו כל הזוגות למריבות הקטנות שלהם והעולם ימשיך להסתובב על צירו .





ואני , אני זכיתי בעוד שנה של שקט .





יוס