כבר גדולה.. (?!)

כל הציפיות שהיו לי אינן כבר


אבדה היכולת להבחין בין הטוב והרע,


והתקווה כבר הפסיקה להיות נחמדה.


 


החושך כיסה את פני וניתז על גופי,


שחור כדמי מוגאל בפחדים ובדידות.


הרוך של הכר מלטף את עורי


והמחשבות עוזבות אותי לנפשי..


 


כעובר מתכרבלת מחממת עצמי


עם דמעות שנשפכות כמים מדלי,


מעודדת את עצמי "אני כבר גדולה,


אני אתמודד עם הכול לא חשוב מה היה"


 


נרגעת מעט, משחררת נשימה,


לוקחת סכין, ומתכוננת למשימה..