הוא הרס לה תחיים, כבר לא בתולה/ ע3ו2ה_מאה2ה

 


היא היתה ילדה קטנה, בת 14.


רק הגיעה לגיל מצוות,


הוא היה אדם בוגר, 30 לפחות.


הם הכירו לפתח באיזה בר, הוא מכר לה הבטחות


היא היתה ילדה תמימה, התאהבה בו, נכנסה לאשליות.


הוא לקח אותה לביתו, השקה אותה במשקאות חריפים.


הוא הבטיח שיאהב אותה, וייתן לה את החיים.


הוא רצה להנות, רצה שעשוע, סיפוק מיני.


היא עדין תמימה, הכל נראה לה דמיוני.


הוא פיתה אותה, הפשיט אותה, השכיב אותה.


כשהוא גמר, הוא שכח מה שאמר.


"ומה איתי?" היא שואלת.


הוא אמר שזה ניגמר.


הוא שלח אותה הביתהעוד עם הדם על הבגדים.


דם יקר שנשפך לשווא, לא מאהבה, מהבתולים.


עכשיו היא בודדה, ואין לה אהבה.


מי ירצה אותה עכשיו?


רק בת 14, וכבר לא בתולה.


היא ילדה "משומשת", היא כבר לא שמורה.


היא תמשיך לשכב עם זרים, כי היא לא בתולה.


אבל בתוך תוכה, היא מצטערת, היא בוכה.


היא שכבה עם מישהו זר ולא מאהבה.


הכבוד אבד לה, היא מתביישת בעצמה.


היא עכשיו בודדה, רק בת 14, כבר לא בתולה.