אני{לא} הנשמה שלך!חלק ה':::אנשים תקראו ותגיבו:::

עידו שלי כבר לא בן אדם רגיל.כשהגענו לבי"ח הרופא אמר שהוא לא התעלף
אלא...שהוא....שהוא חי!עידו שלי!חיי!!!!!ניגשתי,רצתי אליו לחדר ואמרתי לו"ידעתי
ידעתי שלא תמות..."ואז בשארית כוחותיו הוא אמר
לי"אני.......את......הנשמה....שלי....אני....אוהב...אותך....אני...רוצה..
שתזכרי...אותי...לתמיד...אני...אוהב...אותך...לכי...לרון...הוא...אוהב...אותך...הוא...אמר...לי...שהוא...לא...רצה...לפגוע...בך....אני...רוצה...שתהיי...
מאושרת...תחיי..את...החיים...שלך....ותזכרי...אותי...אני....אוהב...אותך...
יותר...מידי...בשביל...ללכת...לעולם...הבא...אבל...אם...אלוקים...רוצה...אז...
אני...לא...יתנגד...אם...אלוקים...רוצה...אז...שיקח...אותי...אני...מרגיש...
שאני...עומד...למות...אני...אוהב..אותך...את...הנשמה...שכבר...לא...שלי"ואז הוא
מת....ישבתי לידו ונתתי את הבכי של החיים שלי "עידו שלי מת...עידו שלי מת..."לא
יכלתי לחשוב יותר על כלום חוץ ממנו בכיתי בכיתי ובכיתי אמו נכנסה לחדר ושאלה מה קרה
ואז אמרתי לה את מה שעידו אמר לי הרופא הוציא אותי מהחדר ונתן לי סם הרגעה שכבתי
ולא זכרתי כלום יום למחרת היתה הקבורה שלו ואני רק בוכה ובוכה ובוכה לא עושה כלום
חוץ מלבכות.אמא שלו נתנה לי מכתב שעידו כתב כשידע שיש לו סרטן."טלו'ש יקרה שלי.כשאת
קוראת המכתב הזה תזכרי שאני אוהב אותך,אני אוהב אותך יותר מידי.המחלה הזאת לקחה
אותך ממני,עכשיו אני שם כמו מלאך בשמיים מחכה שתבואי אבל אני לא רוצה שאת תבואי
מוקדם אני רוצה שתחייי את החיים שלך,כתבתי את המכתב הסה בבכי,ואם המכתב לא יגיע
אלייך סימן שלא מתתי.סימן שאני עוד בחיים.אני אוהב אותך,תבואי לבקר כל יום בבית
הקברות.תזכרי את הרגעים היפים שלנו,תזכרי אותי,תזכרי אותך,היינו כמו...כמו שתי
לבבות שהתכוננו להיפגש ביחד...ועכשיו אלוקים לא רצה שאת תהיי איתי,אני יודע שזה לא
צפוי שזה סיפור מהאגדות אני יודע שאת רוצה שאני יהיה איתך עכשיו אבל אני גם יודע
שאת אוהבת אותי יותר מידי,אז תחכי,יום אחד יבוא גבר חלומותייך,תשמרי את
המכתב,ותזכרי אותי,כשאלוקים ירצה שתבואי לפה אס תבואי,אני אוהב אותך.אוהב אותך
תמיד,גם שם,נהיה ביחד מאושרים,אבל תבטיחי שתבואי רק כשאלוקים ירצה.שלך עידו"כשקראתי
את המכתב בכיתי בכיתי המון ולא שמתי לב שכולם הלכו...אני יודעת שעידו תמיד נמצא
בתוכי,ושאת הכעס אני צריכה לשפוך,את הכעס שאלוקים לקח את עידו שלי,את העצב שהוא כבר
לא איתי.הייתי בשבעה כי הייתי למעשה הבת זוג שלו,יותר אני לא אתהאב יותר אני לא
רוצה לחיות אם ה'לקח לי את אהובי אז בלייף הוא לא ירצה להחזיר לי אותו ובחיים גם לא
יעשה שאני יתאהב... כשחזרתי הביתה{אחרי השבעה} כתבתי באיסי את הפרטים הבא:

"תביא לי נשיקה-אתן לך בחזרה

תביא לי בית-אבנה לך ארמון

תביא לי חיבוק-אתן את הכל

תביא לי חיים-אתרום לך אותם במתנה

תביא לי אהבה-אתן לך את ליבך!

עידו שלי הלך-לעולם ועכשיו אני פה לבד אני אוהבת אותך מאוד ומקווה שאלך אלייך
בקרוב..."ואז רוז רשמה לי"אני ממש מצטערת..."אני אמרתי לה"אל תצטערי אני כבר לא
רוצה כלום....תעזרי לי להגיע אליו בקרוב..."ואז היא אמרה לי"את נורמלית...תחיי את
החיים שלך...."אז כתבתי לה"אזיה חיים אם עידו כבר לא שלי"

ואז נזכרתי בזה שעידו אמר לי..."...את...הנשמה...שכבר...לא...שלי..."

הוא צדק!



-!סוף!-



הסיפור הוא סיפור אמיתי ואם אתם רוצים אז תאמינו ואם לא אז זו זכותכם.....