כנסו..מבטיחה שלא תתאכזבו!!!

איך אני אמורה בכלל לדעת הלתחיל מכתב כזה?
אף פעם בחיים שלי לא הרגשתי מה שהרגשתי אליך בתקופה האחרונה...
ולכן אין לי מושג איך בכלל לתאר את זה על כתב...אבל אני ינסה..
הכל התחיללפני כמעט שנה,הכרנו והקסמת אותי עם החיוך שלך
אתה זוכר?שישבנו על המיטה שלך וחייכת אלי,באותו רגע ידעתי שלא משנה מה..אנחנו נהיה ביחד..
אבל הזמן עבר והיו  בינינו רק סטוצים...שנינו משום מה לא רצינו משהו רציני..
למרות שהייתי מאוהבת בך ואתה נמשכת אלי עד מאוד...לא משנה,
בכל אופן,אחרי כמה פגישות הצעתי לך לשכב איתי..
אני זוכרת טוב טוב את הרגע הזה..הוא פשוט בלתי נשכח,
אתה  נהפכת אדום..התחלת לגמגם והבנתי שהתשובה היא לא...
ניפגעתי,כי הייתי הראשון שהצעתי לו את זה..והראשון שבכלל חשבתי על זה איתו...אבל לא נורא,המשכתי הלאה.
כשהגיע השלב שרציתי משהו רציני ולא רצית,הבנתי שעלי להתרחק ממך,הרי זאת הייתה הדרך היחידה לשכוח אותך..ושכחתי(ככה לפחות חשבתי.)
אחרי חצי שנה שניפגשנו שוב...(כמובן שהינו ממשיכים לדבר באייסיקו מדי פעם..אבל בלי פגישות...)הרגש שלי כאילו קם לדחייה,כאילו התעורר לי ,אפילו אני לא יגזים ואומר כי הוא כלל לא עזב אותי..
הוא פשוט תפס פינה קטנה במחשבות..שם בצד...שרק שמתאמצים הם עולות...
בכל אופן ניפגשנו,סיפרת לי שיש לך מישהי ולקחתי את זה דיי בסבבה...ואז התחלת לשאול שאלות.."אם אני בתולה ואם אני עוד רוצה אותך.."...
הייתי תמימה אבל עניתי על הכול..שאתה היחיד שבנתיים הייתה לו אפשרות..אבל לא ניצלת אותה..(אני בתולה),כולך התלהבת והתחלת לספר לי איך אתה מדמיין אותנו עושים את זה..בילבלת אותי..כי יש לך חברה?מה נסגר איתך??
החלטת להיפגש איתי לעיתים קרובות יותר ולספר לי על הפנטזיות שלך...וכן,אני מודה שגם אצלי הם התעוררו..אבל הכל היה רק דיבורים,
עברה  כבר חצי שנה ועדין לא עשינו את זה...ואחת הסיבות היא שיש לך חברה.
עד שיום אחד החלטתי שממש אין לי כוח לחכות,שלא יתכן שתשאיר אותי תלויה.באיזה זכות?..ומה שקרה זה ששכבתי עם מישהו..
שסיפרתי לך התבאסת כולך..רצית להיות הראשון שלי..ככה טענת..אבל ההפסד היה שלך בלבד!כי הרי אתה היית זה שסירב..ואתה היית זה שנתן לי לחכות חצי שנה....
אז נכון,מאוד רציתי,,אבל יש גבול לכל דבר מותק..
עברו 7 חודשים,ואתה עדין איתה..ניפגשנו לא מזמן..ולהפתעתי הייתי "קרה אליך"..ממש לא בכוונה..פשוט ככה יצא..ואת האמת?אני שמחה..
כי אני מבינה שסוף סוף אין!אתה כבר לא הפנטזיה שחיכיתי לה במשך כמעט שנה שלמה..
אז כמו שאומרים מותק,מצטערת את הרכבת שלך פיספסת...
בפעם הבאה תעמוד בתחנה כמה זמן מראש..:)



שמחה שסוף סוף התגברתי על הפנטזיה הכי גדולה שלי..ועכשיו אני מוכנה הלמשיך הלאה..