«::*°•ברגעים שלנו אני נזכרת•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

ברגעים שהיו לנו יחד אני נזכרת,
אותם זכרונות יפים ומתוקים,
אבל בזיכרון האחרון אני נשברת,
איך באהבה שלך נהיו פתאום סדקים.


העולם שלי פתאום פשוט חרב,
הוא יכל בלי בעיה גם לקרוס,
ואתה לא כאן לחבק אותי עכשיו,
אתה אחת אחרת הצלחת כבר לתפוס.


הייתי בשבילך כמו דג במים,
אותו דג שנתפס בחקה,
בקלות נשביתי כשעשית לי עיניים,
ואחרי שנפרדת, לא ביזבזת דקה.


אבל אל תדאג אהוב ליבי,
אני לא אחת שאוהבת לנקום,
אני לא מסתכלת לאחור, מאחורי גבי,
אני ממשיכה הלאה בדרך לחלום.


הכל משמיים כמו שאומרים,
ואותך אני שמה כעת מאחור,
את הדברים הטובים כולם זוכרים,
אבל לא כשמישהו גורם לשחור.


אבל אצלי זה בכלל לא כך,
איתך אני זוכרת את כל הרגעים,
אלה שהפכו אותך להיות לי המלאך,
ואלה שבגללם בכיתי ולא אשכח לעולמים.


אתה בטח איתך, מתחת לשמיכה מתכרבל,
מספר לך מילות אהבה כמו שלי סיפרת,
רק שאלה אחת הלב שלי שואל:
האם יש משהו שבה יש ובי לא מצאת?


למה הלב שלך בחר דווקא בה?
אולי כי היא החברה הכי טובה?
למה בחרת ללכת אל ליבה?
האם באמת אתה מרגיש אליה אהבה?


לא ממהרת, לא משקרת, לא מתחרטת,
לא מצטערת, לא משערת, לא משתלטת,
אבל כן, אבל כן מוותרת.